דרך פקודיך נא

שלא הי' להם בת (הנה לדעת מ"ד בגמרא וי"י בירך את אברהם בכל שהי' לו בת אין קושיא על אברהם אבל למ"ד שלא הי' לו בת קשה) ואם בת היא קלל' בביתו של אדם ובמקו' שפחה שלחה הקב"ה (הוא קושי' אחרת) כענין שארז"ל אוי לו למי שיש לו בת ואשרי למי שיש לו זכר ואמרו וכי אפש' לעולם בלא בת והשיבו וכי אפשר לעולם בלא בורסקי ובלא בסמי אלא לא דמיי בסמי לבורסקי ה"נ לא דמי הבת לזכר והם אמרו הלכה כב"ה (שאינו יוצא בלא בת) א"ל בני שת משה חנוך נח אברהם באו משמיטה שעברה (שמיטת החסד לדעת המקובלים הראשונים והנקב' היא מסטרא דגבורה) ואין להם לעשות נקבות כי זה השמיטה נקב"ה רצ"ל גבורה) ואם לא יצטרף הזכר (בא לתרץ מה דקשה לפי"ז א"כ לא נתחייב בשמיטה זו להולד זכר רק יהי' עיקר המצוה להוליד נקבה לזה תירץ אם לא יצטרף הזכר) אל הנקבה לא יתקיים העולם (אציגה נא עמך בכאן דבר מתקבל את אשר נודע כי הסודות מעולם התיקון והפרצופים נתגלו לנו ע"י האריז"ל משנת של"ה לאלף השש"י הוא בחי' יסו"ד כנודע עכ"ז לא רצו תלמידיו לגלות החכמ' עד שנת ש"ץ שמ"ן רמז לחכמה מקום ששמן מצוי שם החכמה מצוי' ואשה התקועית דיואב תוכיח אשר על ידה נמתקו דינים וכעס של דוד כסא מלכות והבן, והנה תתבונן בס' מאורי אור צ' רמז ליסוד דדכורא ש' דשד"י רמז ליסוד דנו"ק ע"ש הטעם והנה שנת ש"ץ רמז ליחוד היסודות וגם ש"ץ בגי' זכ"ר ונקב"ה לעת כזאת נתגלה לבאי עולם רזי דרזין ומן אז והלאה הנסתרות כמו נגלות כי מן אז והלאה נקראים דרונ' דמלכא משיחא ובכל יומא זמני' הוא והבן) וז"ש שם מלא על עולם מלא כענין ויעש י"י אלקים אב"ל (מיותר) אלו שבאו מזאת השמיטה צריכים לעשות עולם מלא שהוא זכ"ר ונקב"ה (נ"ל לרמז בדברי חז"ל שם מלא היינו השם הנכבד הוי' במילואו באלפין בגי' אד"ם על עול"ם מלא היינו עול"ם במילואו ביו"ד בגי' אש"ה ואל תתמה על החפץ על המילוי יו"ד באש"ה כי אם יש לך לב משכיל וצדק הרמז דייקא ביו"ד עוד יש לרמוז שם מלא היינו תיבת שם במילואו בגי' חס"ד דין ורתמ"ם (נוסף הוא"ו ברחמים כענין ואלקי יעקב כנודע) והנה הם הג' קוין הנמשכים אל עול"ם מלא הוא האשה יראת י"י כנ"ל) א"ל רבי מה תאמר ביצח"ק שבא מזאת השמיטה (רצ"ל כי זאת היא שמיטת הגבורה פחד יצחק והנה לא הי' לו בת) אל בני וי לעלמא אם הי' מוליד נקבה כי היא בטל השמיטה הגדול ולא ראית בני שאביו עקדו להתיש כחו (עיין מה שנרמז בזהר אשר קודם העקידה לא הי' יכול לישא אשה עד שנמתק בעקידה ע"י חסד אברהם והנה רבקה כאשר ראתה אותו הדור תמה' מפניו וחרדה ותפול מעל הגמל כי חשבה איך אפשר לאיתדבקא דינא בדינא הלא יוקיד עלמא בשלהובוי עד שאמר העבד הוא אדונ"י רצ"ל כבר יש בו בחי' אדוני אברהם וע"כ נאמר בתורה ויקח אח רבקה ותהי לו לאשה ויאהב"ה משמיענו חידוש שנתחדשה בו מדת האהבה היפך מדתו יראת הגבורה עיי"ש בזהר) והבן

כה) ע"ש וז"ל ועוד ארז"ל הי' לו בנים ומתו (שונאי ישראל) ר' הונא אמר קיים פ"ו ור' יוחנן אמר לא קיים ונראה דוקא כשאין לו בני בנים (תמוה למה כתב הקדוש לשון ונרא"ה והוא מפורש בגמ' ואפשר הוא ט"ס וצ"ל ודוקא כשאין וכו') אבל יש לו בני בנים אפילו זכר מהנקבה והנקבה מזכר יצא אבל תרתי מחד לא א"ל רבי כלום חייב האדם רק לעשות המצוה וזה עשה המצוה ואם קוב"ה עשה רצונו ולקחם זה העני למה הפסיד שכר מצותו וכי הי' רוצה זה שימותו (דברי הקדוש ז"ל נאמרים בקדושה לגלות סודו ליראי י"י אבל לפי פשוטו אין זה קושיא לדעתי דהנה עונות האדם גרמו שלא נתקבלה מצותו לפני הש"י וכמשל העבד שמזגו כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו ועוד דברים בגו יעויין בסבא משפטים ובלא זה לא ידענא דהרי