דרך פקודיך ריז

האד' לש"ש הנה יכנס' אל הקדוש' ובאם יעסוק בהם למלאות תאוות האהבות רעות הנה יוכללו לפי שעה בג' קליפו' הטמאות אך אעפי"כ נקראי' דברים המותרי"ם היינו שמותרי' ואינ' אסורים בידי הס"א ע"כ כאשר ילך האדם אח"כ בכח האכיל' ההוא לעבוד את הש"י הנה יעלה מעל' מעלה אל הקדוש' ומעתה בין תבין את אשר לפניך ברמז נזקי השו"ר שהוא מנפילת אהבה שנפלו לאהבות רעות שבקליפ' אשר שתים הנה קוראותיו אחת שמתפת' האדם באהבות רעות לדברים האסורים לגמרי עפ"י התור' והוא מג' קליפות וזה מיקרי נזק שדרכו בכך שן ורגל היינו תאות אכיל' ושתי' בשן ותאות המשגל אץ ברגלי' חוטא והשנית שגם בדברים המותרי' עפ"י התורה מתפת' לעסוק בהן למלאות תאוותו והגם שהיא מקליפת נוגה הקרובה אל הקדוש' עכ"ז מפיל' בג' קליפות הטמאות והוא מיקרי נזק שאין דרכה בכך כי הדברים המותרים מצווים אנחנו בתורה להתעסק בהן לעבוד' י"י ובא הרמז בתור' במצו' הזא' שהמוע"ד מתחילתו כגון ש"ן ורג"ל (יכוין למועד"י רגל) משלמין נזק שלם דהיינו אם והנה מדברים האסורי' הגם שילך בכח ההוא לעבודת הש"י לא מהני רק ישוב אל י"י בתענית וסיגופים עד אשר יוסר ממנו הכח הניתוסף בשיעור קומת גופו ונשמתו ע"י הדבר ההוא שנהנ' ממנו ע"י תשובת המשקל משא"כ בנזקי תם היינו ניזקי קרן קיימ' לנו בתור' לעסו' בהן ואעפ"כ יעשה היזק דלאו כי אורחי' בעסוק בהן למלאות תאוותו הנה די לו בתשלומי חצי נזק דהיינו שילך בכח האכיל' ההוא ויעבוד את הש"י בכח התעוררת נפשו הגם שלא יסגף גופו בתעניות וסיגופים אך אם כבר נעשה מוע"ד לדבר דמגר' יצה"ר בנפשו הגם שהוא מדברים המותרים צריך לשלם נזק שלם כדי לעשות משמרת למשמרת כיון שהורגל בכך באין מחסום לתאוותו והמשכיל יפרש הענין בדרך רחב ויהי' מתוק לחיכו

(י) ומעתה התבונן ידידי אשר ישנו רמז המצות הזאת בכל זמן ועידן והוא כל פרי מעשינו בתורה ועבודה לעיין על נזקי השור ואת אשר חטא ישלם לכפרת עונו ואז טוב לו

מל"ת נב שלא לאכול ולהנות מבשר שור הנסקל

חלק

המעשה

(א) מצוה נב מל"ת שלא לאכול ולהנות מבשר שור הנסקל כיון שנגמר דינו לסקילה נאסר ונעשה כבהמה טמאה (לאו דוקא כי בהמה טמאה מותרת בהנאה וזה אסור אפילו בהנאה) ואם קדם ושחטו קודם שנסקל שחיטתו כשרה ואעפ"כ אסור בהנאה ואם אכל כזית מבשרו לוקה (ב) וכן כשנסקל לא ימכור הנבילה ולא יתננו לעכו"ם אפילו במתנה ולא לכלבים וטעון קבורה (ואם שרפו אפרו אסור בהנאה) (ג) מצוה זו נוהגת בזכרים ונקבות: (ד) אין דנין דין שור הנסקל אלא בב"ד סמוכין שנסמכו בא"י ודוקא ב"ד של כ"ג (ואם נסקל השור ע"י ב"ד אחר אינו נאסר בהנאה. וגם אם נגמר דינו ע"י ב"ד אחר ושחטוהו הבעלים בשרו מותר אפילו באכילה

נ"ל

) (ה) אם לא אכל מבשר שור הנסקל רק נהנה אינו לוקה אבל מכין אותו מכת מרדות ואם מכרו הדמים מותרין ומכין אותו מכת מרדות

חלק

הדיבור

(א) ודאי צריך ללמוד משפטי המצוה ולחדש דינין והלכות כפי שכלו