דרך פקודיך קפז

וכן בשארי המדות הכל זה מקצר וזה מאריך אורך ימים בימינ' (ואם עיני שכל לך כל המדות שהם בבחי' תיקון מעולם התיקון הם מאריכים ימיו של אדם. הבן ענין אריכו"ת ימי"ם של האדם שהימים שהם המדות ימי עול"ם מתארכים מנקודות לשיעור קומה כנודע ובהיפך הוא קיצור ימים לשונאי ישראל הבן מאד) אינו בדין שיונף המקצר על המאריך. הבן ידיד הנעים כי דבר גדול רמזתי לך מופלג בחכמ' ערכתי לך שלחן במטעמים יוטעמו לחיך הבריא אבל ימאסם החול' הגם שהם מטעמים כי הכנת גופו ונפשו יגרם לו למאוס בטוב. ואם תתבונן בזה תמצא קיום המצו' הזאת בכל עת וזמן על כל המדות שבאדם ובזה תמצא טוב טעם ונחת רוח בהתבוננך בכתבי האריז"ל שכתבו מזבח אדמה תעשה לי מלשון ז' מלכי אדום הבן שם הענין ויונעם לנפשך

(ד) והנה הרב מהר"ח חאגיז בטעמי מצותיו כתב הטעם במצו' הזאת להיות החר"ב כח עשו על חרבך תחי' והוא מאס בבכור' ובעבודת הקרבנות ע"כ מכר בכורתו. ע"כ לא יונף כחו על המזבח מקים העבוד' נא ידיד הנעים תשתתף הטעם הזה עם דברינו הנ"ל דהנה כח עשו היא בהיפך כי שורש יעקב כלל הקדושה ונפש הקדושה עם כל מדותי' באה משורש הזה ונפש הבהמיות עם כל מדותי' באה משורש עשו נחשירכן אינו בדין שיניפו שום מדה מכח עשו על כח יעקב ע"כ נאסר להניף כח עשו ואתם ידידי העמיק בדברים ותרא' פלאות ויפקחו עיניך בכמה שפרי תור'

(ה) ותדע ידידי. הנה כ"ז שהי' ביהמ"ק קיים היו הקרבנות מכפרין ועכשיו הבטיח הש"י לנו ונשלמה פרים שפתינו א"כ ההקרב' הוא כעת במו פינו והפ' הוא המזבח וכמו שנאסר פגימה במזבח וכל הקרבנות שמקריבין בעת פגימתו פסולין כמו כן נאסר פגימת פינו שלא נפגום הפה בדברים אסורי' ודברי' בטלים ואז יהי' הקרבנות שמקריבין בו (היינו האמיר' והעסק בהלכותיהם) כשרים ע"כ קודם אמירת הקרבנות יהרהר בתשוב' ויושלם פגימת הפה ויהי' לרצון

(ו) ובענין העשה דאבנים שלימות תבנה וכו' נכתב אצלינו כבר (בספרינו אגר"א דכלה) שבאה ג"כ רמז המצו' הזאת בכל זמן עפ"י מה דידוע דהאותיות נק' אבני' כמ"ש בס"י וכתבו המקובלי' (וכ"ה בר"מ בזוהר) דצריך האדם להוציא אותיות שלמים מהפ' בתור' ובתפיל' כי כל דיבור הוא שיעור קומה ע"כ צריך להוציאם מהפה בהרגש כל איבריו דכשהדיבור יוצא מכללות השיעור קומ' אין בו מום ואינו מחוסר אבר משא"כ כל אשר בו מום לא יקרב וז"ש ברמז אבני' שלימות תבנ' וכו' עיי"ש ידידי מש"ש

(ז) הנך רואה ידידי אשר גם בגלותינו ובעניינו יש מקום לכל מצוה ומצו' לקיים רמזי' בדוגמת' וענפי' המסתעפי' וזמנה אבל בודאי גם בעשות כל רמזי המצו' מחוייב האדם ללמוד משפטי המצוה העיקריות ולקבל ע"ע לקיימ' בעת אשר הש"י יזכנו לבוא ליער כרמילו וכעת ישים האדם כל הענפים לנגד עיניו וכ"א יפשפש עד מקום שידו מגעת להמציא מושכלות בכל מצו וישוב אל י"י על העבר וכו' ויקבל ע"ע וכו'

מל"ת מא שלא לעלות במעלות על המזבח

חלק

המעשה

(א) מצוה מ"א מל"ת שלא לעלות במעלות על המזבח שנאמר ולא תפלה במעלות על מזבחי רצ"ל שלא יפשה הכבש שעולין בו למזבח במדריגות