דרך פקודיך טו

ארעי כמבואר בדברי הקדמונים. וגם לא דרך מצות אנשים מלומדה. וגם לא דרך קבע באומרו חוק קבוע עלי מתי אעשה ואפטר ממנה רק בהכנה דרבה בתשוקה ונפש שוקקה כי זה כל האדם הנשלח לעולם העשיה לעשות את בל משפטי התורה הזאת

(ד) והנה יש מצות התלוים במחשבה בלבד כגון מצות אנכי ה' אלקיך. ואעפ"כ שפיר יצוייר בהן הדבור ללמוד במו פיו אופני המחשבה. והיאך יצוייר בהן המעשה. נ"ל בעת עוסקו באיזה עסק מענייני העולם היינו בהולכו בין אנשים בענייני מו"מ וכיוצא והוא מתרחק להם בכדי לפנות מחשבתו ולהתבודד בזאת המצוה. הנה תנועת גופו והילוכו יחשב

למעשה

(ה) והנה יש מצות התלויות בדבור. כגון ברהמ"ז יצוייר בהן המעשה ג"כ כפשוטו העקימת שפתיו הוה מעשה. הגם דזה מחלק הדבור אעפ"כ זה ענין אחר דחיוב מחלק הדבור הוא ללמוד משפטי המצוה האיך יאמרנה ובאיזה מקום נוהגת וכיוצא משא"כ חלק המעשה הוא בעת אשר יאמר המצוה כתיקונה וגם תנועת אבריו באמירתו יחשב למעשה ממש כשיאמר בהרגש אבריו ועצמותיו

(ו) אחרי הראנו י"י אלקינו את כל אלה. הנה להיות כוחינו ושכלינו קצר (חסר). מי הוא זה ואי זה הוא אשר יצא י"ח בידיעת כל המצות על בוריים בכל משפטי דיניהם עכ"פ מהראוי לכל אדם ללמוד בספרי מוני המצות כגון ספר הסמ"ג ומי שדעתו קצר גם לזה ילמוד בדברים הקטנים מוני המצות כגון ספר אלה המצות למהר"מ חאגיז. וספר מצות השם חובר מחדש מאחד מחכמי הזמן. וכ"א יראה לחדש בשכלי כפי אשר חננוהו מן השמים איזה דינים מחודשי בכל מצוה ומצוה. ואיזה טעם בכל מצוה ותחשב לו לצדקה. ויחשב לפני היוצר כל כאילו גמר ולמד כל דיני המצוה בש"ם ופוסקים כי אחד המרבה ואחד הממעיט ורחמנא לבא בעי ולא עליך המלאכה לגמור. ובכל עת יוסיף אומץ. הנה לזאת הסיבה ג"כ אשר העירוני רעיוני לציין לי ולבני גילי התרי"ג מצות. בביאור הטעמים אשר למדתי מפי סופרים וספרים. ואת אשר העלתה מצודתי עפ"י הקדמות מרבותינו נ"ע לפי קט שכלי כי כ"א יש לו חלק בתורה. והנני רוצה לצאת י"ח לפלפל איזה דין מחודש בכל מצוה ומצוה כאשר יהי' הש"י בעזרי. והש"י יעזרנו לקיים כל התרי"ג מצות וענפיהן במחשבה ודיבור ומעשה. ואגב ציינתי בכל מצוה מה שנ"ל ענפים למצוה זאת. וטהר ידים יוסיף אומץ יהיו לרצון אחרי פינו

(א) הקדמה ה בעסק המצות שא"א לקיים בזה"ז כגון התלוים בביהמ"ק שיבנה ב"ב ובעסק המצות התלוים במשפחה. כגון בכהנים ולוים. ובאיש מן האישים כגון במלך. והנה כ"ז הוא ממנין תרי"ג המצטרך להשלמת הנפש עם החלוקא דרבנן. לכ"א וא' מישראל. הנה ז"ל ספר הגלגולים ממרן ז"ל אפילו כמה מצות מתרי"ג מצות שתלויים בבנין ביהמ"ק ויש כמה מצות שא"א לשום בר ישראל לעשותם לפי שהם ממנין תרי"ג מצות מי שלא קיים איזה מצוה מהם נשמתו חסורה מאותו האבר הנוגע לאותה המצוה וכו' וא"כ ודאי שמוכרח לומר שיחזור ויתגלגל עד אשר יבא בגלול כהן ובבנין ביהמ"ק כדי להשלים כל אבריו דאל"כ ח"ו ימצאו ב"י בעלי מומין וחסרים מכמה איברים. כמנין מצות הנתונים לכהנים. ויש מי שבתחלה בא כהן ואח"כ ישראל ויש להיפוך. ומצוה הנוגעת למלך שא"א לכ"י לקיימם הנה המלך כולל כל בני דורו ובעשיית המצות שנתחייב בהם נשתלמו כולם כל הכלולים בו עכ"ל והנה לכאורה פליאה דעת ממני למה יצטרך להתגלגל בגלגול ממש בזמן המשפט ולא די לו בעיבור. לו יהיו המצות הללו כמצות הנמנעים ממנו בהעדר הסיבה המחייבת אשר לא יצטרך להתגלגל עליהם. וי"ל משום דארז"ל כל מי שלא נבנה ביהמ"ק בימיו כאילו נחרב בימיו וא"כ הוא הי' הסיבה ג"כ שלא נבנה ביהמ"ק בזמנו ע"כ הוצרך להתגלגל ממש. וגם בזמן המקדש לא איכפת לי' בגלגול כי לא יחי' ביסורין כי כימי העץ ימי עמי: