דרך פקודיך קלו

מל"ת כד שרא לצאת בשבת חוץ לתחום

חלק

המעשה

(ב) מצוה כ"ד מל"ת שלא לצאת בשבת חוץ לתחום שנאמר אל יצא איש ממקומו ביום השביעי המהלך חוץ לעיר (או חוץ למקום שקידש עליו היום שם יותר מי"ב מיל כנגד מחנה ישראל שהי' במדבר לוקה מן התורה וחז"ל גזרו שלא לילך יותר מאלפים אמה שהוא מגרש ערי הלוים ע"כ ההולך יותר מאלפים אמה לוקה מכת מרדות (זהו דעת הרמב"ם בספרו הגדול וחזר בו ממ"ש בספ' המצות שאלפים אמה הוא מדאורייתא והרמב"ן ס"ל שכל מצות תחומין הוא מדרבנן) **(הג"ה מאן דעייל לחלל דילה כי בשבת הוא עליית המלכא אדנ"י ויש בשם כ"ד צירופים וחוץ לכ"ד צירופים אסור

לצאת

)** (ב) האלפים אמה מותר להלך הן ואלכסון ע"כ המודד תחומין ימדוד אלפים לכל רוח מרובעות מכל צד כדי שיהי' נשכר את הזוית

(ג) עיר גדולה מהלך את כולה אפילו היא גדולה כאנטוכיא

(ד) אם הניח עירו' תחומין יבוא' אי"ה במצו' דרבנן מה דינו

חלק

הדיבור

(א) ודאי צריך ללמוד משפטי המצוה ולחדש הלכות ודיני' כפי רוחב שכלו

(ב) היה הולך סמוך לחשיכה ובא סמוך לעיר יותר מאלפים והי' מכיר אילן או גדר סמיך לאלפים ואמר שביתתי בעיקרו הולך משחשכ' אלפים אמה ממקום האילן ובלבד שלא יהא יותר מאלפים אמה ממקום שאמר עד מקום הגדר או האילן וגם צ"ל שיוכל להגיע שם קודם חשיכה אם ירוץ הגם שכעת אינו רץ נמצא יכול להלך משחשכה ד' אלפים אמה

חלק

המחשבה

(א) לרמב"ם צריך לכוין במניעה י"ב מילין לקיי' אזהרת התור' ובמניעה מאלפים אמה לקיים אזהרת רז"ל לא תסור וכו' ולרמב"ן הכל מאזהרת לא תסור מכל וכו'

(ב) טעם למצוה ורמזי' הנהוג' בכל עת הנראה דהנה שבת הוא זכר למעשה בראשית שהש"י המציא את העולם יש מאין כרצונו וכיון שהוא ית' המציא הכל הוא המשגיח והמטריף והמכלכל כרצונו והאדם לא יוסיף ולא יגרע בהשתדלותו רק שהש"י צונו בתורתו להתנהג במנהג ד"א להשתדל באיזה השתדלות כנהוג בטבע. אבל אין מן הצורך להרחיק נדוד ולפרוש בימים ובמדברות להמציא פרנסתו וצרכיו כי לא יוסיף בהשתדלותו ומתבטל ע"י מתורתו ועבודתו ואין מעצור להש"י להזמין לו פרנסתו בהשתדלו' המועט בביתו ובעירו לך נא ראה מ"ש בחו"ה המעש' בחסיד שהלך לבקש פרנסתו בעיר אחרת ופגע בו אמגושי ושאל לו על ענין הבורא ואמר לו שהוא הבורא הכל והמטריף והמכלכל אמר לו האמגושי פעלך סותר את דיבורך כי למה לך לפי"ז לבקש טרפך בעיר אחרת ושב אותו החסיד לביתו ולא זז מעירו הנה לזכר זה ביום הזכרון למ"ב נצטוינו שלא לצאת יותר מג' פרסאות כי ג' פרסאו' נק' השתדלו' מעט כמשארז"ל שלא יהל' אדם בע"ש יותר מג' פרסאות כי יותר מג' פרסאו' הוא השתדלו' וטרחה רבה ולא יכין לשבת והנה תתבונן ביותר מ"ש דורשי רשומות על כ"ד שעות ביום רמז ג"פ אז בגי' ת' אז תשכיל א"ז ת שן אז תצליח היינו להורות שליש המעל"ע לשינה (וה"ה לאכילה ושתי' וקרא לכל עסקי העולם הנצרכים לחיות