דרך פקודיך קלה
Derech Pikudecha 135 · דרך פקודיך · free full Hebrew text
Open in the reader →המצו' הזאת נוהגת בכ"מ ובכ"ז והשב אל יי' יתבונן את אשר נהנ' בתאות הגשמיות ולא הלך לעבוד את יי' בכח האכיל וההנא' ההוא אזי ישוב אל יי' וכו' ויקבל עליו וכו'
מ"ע כג לערוף פטר חמור אם לא פדאו
(א) מצוה כ"ג מ"ע לערוף פטר חמור אם לא פדאו עריפה הוא שמכה בקופיץ בערפו עד שימות ודוקא בקופיץ ולא בדבר אחר ולא במיתה אחרת
(ב) אסור בהנאה גם לאחר עריפתו וטעון קבורה ואם שרפו אפרו אסור בהנאה
(ד) מי שחייבין בפדיי' הם מתחייבין בעריפה אם לא פדאו
(א) ודאי צריך ללמוד משפטי המצוה ולחדש הלכות ודינים כפי השגותי
(ב) כבר דברנו במצוה הקודמ' אשר אני מתמי' מה שלא ראיתי בגולה מי שקיים מצו' זו וכעת נתיישבתי בדעתי דאפשר להיות דאין לנו כהן ידוע ביחוסו ופדיון הבן שאני דא"א בענין אחר וגם לא נפקא לן ריעותא בזה משא"כ בכור בהמה טהורה נוהגין כל ישראל בזה"ז למכרו בכדי שלא יבא לידי מכשול כיון דצריך לרעות עד שיסתאב וכן הוא הטעם בפטר חמור דאפשר יתן הפדיון לכהן שאינו כהן באמת וישתמש בפטר חמור ובאמת הוא אסור בהנאה כיון שלא נפדה בנתינה לכהן (ושאני תרומות ומעשרות דכיון שהפרישם מן התבואה נפטרה התבואה משא"כ בפטר חמור דאינו נפטר עד שיבא הפדיון ליד הכהן ואם תקשה א"כ יש לנו לקיים מצות עריפה י"ל דמש"ה לא הנהיגו אבותינו שבגול' כך דהכל יודעין דמצות פדי' קודמת למצות עריפה וכשיראו שאין מקיימין מצות פדי' רק עריפה יבואו להוציא לעז על הכהנים. ע"כ הנהיגו למכור לעכו"ם כדי לפוטרו מבכור' כמו בבכור בהמה טהורה כנ"ל לתרץ מנהגן של ישראל אבל שמעתי שבאה"ק נוהגין גם היום לפדות הפטר חמור בשה ואפשר משום דמוחזקין ביוחסין טפי מינן כנ"ל
(א) ודאי צריך לכוין לקיים המ"ע של תורה. והנה מצות פדי' קדמת למצוה עריפה. הנה אם פודה יכוין שמה שאינו מקיים מצות עריפה הוא כי השי"ת יישר בעיניו יותר לקיים מצות פדי' ולולי זאת ודאי הי' מקיים מצות עריפה ואם מחשבתו וכוונתו זאת תעלה לו גם למצות עריפה שתחשב לו בכלל מצותיו להשלמת החלוקא דרבנן
(ב) רמז המצוה הזאת בטעמה נתבאר במצות הקודמת דוק שמה ותבין ג"כ למה מצית פדי' קודמת למצות עריפה: