דרך פקודיך קיג

אין צדיק בארץ וכו'. ג' כי עובד הצלמים עובד דבר אחד בלבד משא"כ החונף העובד בשיתוף אין תכלית לנעבדיו. ד' כי העובד הצלמים אין עניינו נסתר מבני אדם כל העולם יודעין שאינו עובד את הש"י משא"כ העובד בחונף בני אדם סוברים שהוא עובד את הש"י ובוטחים בו ומכבדים אותו בעבור עבודתו הנה תראה שעבודה כזו מעורבת היא ע"ז ממש וגרוע יותר ח"ו

(ג) המשכיל כאשר ישים זאת אל לבו בהתבוננו במצוה הזאת יירא ויפחד מפני פחד י"י ומהדר גאונו אשר ממכון שבתו השגיח אל כל יושבי הארץ היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם אפילו במעשה התורה ומצות אם הם עשויים לשמו ית' לעבדו בלב שלם או אם מכוין בעבודתו בתורה ומצות לשם דבר אחר ואפשר ויכול להיות ח"ו שבציצית ותפילין עבד ע"ז אוי לנו מיום התוכחה המשכיל כאשר יתבונן בזה ישוב אל י"י על העבר ויקבל ע"פ על העתיד לייחד המעשה לשמו ית' בלתי לי"י לבדו

(ד) קבלתי מרבותי שלדבר הזה מהני מסירת מודעה קודם העבוד' אפילו בינו לבין עצמו יאמר לפני בוראו רבש"ע גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך דייקא ובאפשר באמצע העבודה יפתני יצרי הרע ויפול במחשבתי איזה מחשבה אחרת לעבוד העבודה באיזה פני'. הנני מבטל אותה המחשבה והרהור ורעותא דלבא כי רצוני באמת עצור בעצמותי ודבוק במחשבתי לעבוד עבודה שלימ' בלתי לי"י לבדו

(ה) תתבונן לפי הטעם שכתבנו במצוה הזאת מל"ת ליזהר מתערובת חמץ הן אמת שנצטוינו במצוה הזאת בפת צאתנו מארץ מצרים מיצר ים והוא פת קבלת מלכותו ואדנותו ואז הופיענו כי לו לבדו יאת' העבודה מעבדיו כאשר אמר בתורה כי לי ב"י עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מאמ"צ ע"כ חלילה לשתף דבר אחר בעבודתו ית"ש והנה נצטוינו במצוה המעשיות הזאת בעת היציא' אבל רמז המצוה נוהג בכל עת ובכ"מ ובכ"ז

(ו) הנה חכמים הגידו ואסרו תערובות אפילו משהו (יכוין לקיים לא תסור וכו') המשכיל על דבר בדברינו הנ"ל יבין אשר חכמתם עמדה להם לאסור תערובו' אפילו במשהו ודעת לנבון נקל

מל"ת יג שלא להאכיל בשר הפסח למומר ומל"ת יד

שלא להאכילו לגר תושב: חלק

המעשה

(א) מצוה י"ג **(הגה מצוה י"ג אסור להאכיל למומר על שבגד בה' אח"ד:)** מל"ת שלא להאכיל בשר הפסח לישראל מומר לע"ז. ומצוה י"ד **(הגה י"ד דרגין אשר יש לשם מגע עכו"ם היינו עשר ספירות דעשי' וד' אחרונות דיצירה ועבר ה' לנגוף את מצרים וכו' ופסח י"י על הפתח הרי זה נגוף למצרים ורפוא לישראל כי הגילוי שכינה היא מהארת יובל העליון (גאולה לחירות) ושם אין מגע עכו"ם. ולזכר זה נצטוינו בבשר הפסח שלא יוציא חוץ לחבורה מקום החיבור תרין ריעין דלא מתפרשין שם י"ה. (שייך למצוה ט"ו דוק היטב):)** שלא להאכילו ולעכו"ם ולגר תושב הלאוין הללו הם על המאכיל שעובר בלאו אם מאכילם. דאיך אפשר שיהיו הלאוין הללו