הנה אנו מגדלין להקב"ה בענין שאנו מקטינין עצמינו, וכל טובה שמשפיע לנו היא גדולה בעינינו, ועל כן אנו מגדלין אותו, ואם היינו גדולים בעינינו לא היינו יכולים לגדלו. וזהו (הושע יא, א) נער ישראל ואוהבהו, מחמת שהוא נער קטן ומחמת זה מעורר אהבה אצל עצמו להקב"ה, ואז גם הקב"ה אוהבו: