חיים וחסד שפ

הנה לפעמים יש לאדם תענוג מעצמיותו, אך כשרוצה להסתכל על אחר מסתלק מעצמיותו, וזהו (פע"ח העמידה פ"ג ופט"ז) זעיר נבנה ומסתלק מבנינו ומתחיל לבנות בנין נוקבא. והנה בזמן בית המקדש היה הקב"ה מפואר בעצמיותו, ואחר החורבן אנו נקראים משכנו ועצמיותו, אך שירא לפאר אותנו עושה תחלה מגן, וזהו (תפילת שמו"ע) מלך עוזר ומושיע ומגן, הקב"ה מושיע אותנו שיהא אנו יכולין להיות משכנו: