בנין שמואל צו

האמצעי לכל קו האמצעי כת"י או דת"י לכן הי' בו ג' פרחים. וג' קנים שבימין חח"נ בכל אחד פרח אחד. וכן ג' שבשמאל בג"ה. וירכה הוא סוד המלכות, עד ירכה עד פרחה יסוד ומלכות, [והנה כל הכ"ב גביעים י"א כפתורים וט' פרחים מספרם מ"ב בסוד הש"ע נהורין שמקבל אבא מא"א ששורשם משם מ"ב ט"פ מ"א ועם הזין קנים מ"ט כמנין הפסוקים של ראשי הספרים כידוע והטעם כי המנורה נגד התור' שבכתב כמ"ש אך בכ"מ נרא' שהוא נגד מ"ט שערי בינה ונרא' כי עיקר ההיכל ירמוז ליסוד אמא ונה"י שלה כי נה"י דאבא אינם מושגים רק בנה"י דאמא וא"כ גם המנורה ירמוז לבינה בסוד חכם בבינה ושלחן בינה שבבינה והבן]. ונרמוז כל ע"ס דרוח וגובהה י"ח טפחים בסוד יסוד אבא בן איש ח"י והחכמה תחי' בעלי'. אולם השלחן גובהו ט' טפחים מחצה של המנור' כי אימא כשרובצת על הבנים בסוד התבונה אינה מגעת רק עד החזה דאבא חצי הפרצוף כמ"ש בשער שלה"ק. וענין המסגרת שבשלחן ירמוז על יסוד דאמא כמ"ש בזוהר בראשית ובגין דאיהו אתר סגיר אתקרי מסגרת כי אמא עילא' תמיד בתולה. מסוגרת וזר זהב סביב למסגרתו בסוד עטרת היסוד וי"ב לחם על השלחן בסוד י"ב תיקוני דדיקנא כמ"ש בס"ד הני י"ב תיקונים שכיחי בעלמא עילא' כי אמא מקבלת ממזל ונקה שכולל כל הי"ב כידוע כמו שהארכתי בבתי הנפש

ד והנה יש פלוגתא בגמרא דזבחים בענין המנורה רבי וראב"ש דרבי סבר מזרח ומערב הי' מונחים ור"א בר"ש סובר צפון ודרום היו מונחים ולר"א בר"ש נקרא נר מערבי נר האמצעי שהי' מטהו כלפי מערב. ולרבי כתבו שם התוספות דנקרא נר מערבי נר אחד מן השני נרות המזרחיות והוא נר ששי ממערב למזרח עיין בתוספות דף פ"ו ובאמת צ"ע מאוד למה נקרא נר מערבי אחרי שהי' סמוך למזרח וגם להבין פלוגתתם ואפשר לפרש שמחולקים המה בשני הפירושים שכתבתי למעלה בענין המנורה ב' דרכים האחד שזין קנים מרמזין על כל הע"ס היינו שבקו האמצעי נרמז כל קו האמצעי כתי"ם, ושלשה קני מנורה בדרום חח"נ וג' קנים בצפון בג"ה, והוא כראב"ש דאמר צפון ודרום הי' מונחים והמה ע"ס דאבא, והנה ידוע כי החכמה טמיר ונעלם והחכמ' מאין תמצא וגם נה"י דאבא מלובשים בנה"י דאמא ואין מתגלה רק היסוד דאבא הארוך מאימא ומשם כל האורה בחינות משה שנתמלא כל הבית אורה יסוד דאבא. והנה גם היסוד הוא בקו האמצעי והוא מערב כידוע מכונת הנענועים וכן נקרא נר האמצעי נר מערבי. ולדעת רבי יהי' סדר הקנים בז"ת כסדר מחסד עד מלכות ויהי' א"כ התחלה מן הקנה הסמוך לקה"ק והוא במערב והוא חסד והקנה הששי יסוד נקרא נר מערבי והוא עדות שהשכינ' שורה בישראל כי כל עדות בדעת. כי יסוד דאבא דעת דז"א. ונבאר ענין המזבח הפנימי שביארנו בסוד דעת עליון המכריע בין חו"ב לכן היו בניהם משוך מעט למזרח וגובהו אמתיים ואמרו בגמרא דאמות מזבח הזהב באמת בת ה' טפחים ואעפ"י דנרא' משם דרק גג המזבח נמדד במדה זו מ"מ אמרינן בגמרא דגובהו פי שנים באורכו א"כ גם הגובה באמת בת ה' והי' גבוה לפי"ז יוד טפחים וי"ל בסוד הדעת העליון שכולל ה"ח וה"ג וכ"א נכלל מכולם לכן הי' כל טפח מהגובה ארכו ה' טפחים ורחבו ה' טפחים. ואורך ורוחב ידוע בסוד חו"ג ועכ"ז הכל נכלל כאחד בדעת עליון לכן לא הי' רק כלו אחד אבל בדעת התחתון נתחלק לב' עמודים כאשר נבאר אי"ה. והי' עומדים מחצי של היכל ולפנים כי כן או"א מתפשטין מחצין ולמטה בז"א נהי"ם וב"ש ת"ת ומחציין ולמעלה מגולה: