בנין שמואל צב

באחד. והנה על השער המזרח שבהיכל זה כתוב שם שיש לו ב' פשפשין והשער בעצמו תרעא דחיים והוא סגור ששת ימי המעשה רק ביום השבת ובחודש יפתח ועי"ש בהגראז"ל שזהו מ"ש שער חצר הפנימית הפונה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה ביום השבת יפתח וביום החודש יפתח. ודע כי חצר הפנימיות נקרא ביחזקאל עזרת ישראל, ועזרת נשים נקראת שם חצר החיצונה, ומזה תראה מוכח פירושינו כי היכל הג' היא רק עזרת ישראל לא עזרת נשים ושער חצר הפנימית הפונה קדים הוא שער ניקנור שיש לו ב' פשפשים, ולעתיד לא יפתח השער רק בשבת אפס מה שסיים שם הגראז"ל שזהו מ"ש שם ביחזקאל מ"ד זה השער סגור יהי' ד' יבא בו צל"ע גדול דהרי פסוק זה פירשו חכמז"ל על שער פשפש הדרומי של ההיכל עמש"ל וכבר כתב בעצמו כי ההיכל הוא היכל הרצון ואולם אהבה, ואפשר ס"ל דזהו דרך דרש ופשוטו של מקרא על שער החצר המזרחי וצ"ע, ובמערב השער ממונה על הרפוא' וי"ל נגד פתח האולם וההיכל. ודע כי א"ל לפי גירסא במשניות שלשכת הגזית בדרום. ולשכת המדיחין והפרוה בצפון אתי שפיר מאוד לפימ"ש בזוהר שם שפתח הדרומי בו מקבל הפסק דין מהיכל הזכות ופתח הצפון כאשר נגמר דינו ליפול לחולי או לידון ביסורים נידון משם. הנה לפי"ז העזרה פתוחה ללשכת הגזית מצד דרומי שלה ומקבל משם הפס"ד ובצפון העזרה היא פתוחה לג' לשכות המדיחין וכו' שהיא ענין דין היסורים שנידון בגופו להדיח הכתמים שבנשמתו. וכמדומ' לי שכן פירש בתפארת ישראל על משניות שלמ"ד י"ג שערים הי' גם פתת לשכת הגזית בכלל השערים

והנה ענין הע"נ כבר ביארנו היכל הב' עם הר הבית. וי"ל כי אמר שם בזוהר שהיכל זה בו ב' רוחין תכלא וחיורא וי"ל כי נגד זה הר הבית ועזרת נשים ובהיכל ראשון ג"כ ב' לבנת וספיר חיורא וסומקא וי"ל כי נגדם ציון וירושלים יסוד ומלכות, ירושלים צדק ילין בה וציון יסוד ידוע ולא יוקשה לך כי כתבנו למעלה כי ציון יסוד דדכורא, דכן אמר בזוהר שם יוסף הצדיק נטיל היכלא דלבנת הספיר כי יסוד דדכורא דאצילות משפיע ביסוד דמלכות דבריאה. והנה העולה מזה כי ג' היכלות התחתונים נוגה ועצם השמים ולבנת הספיר נגד עזרת אנשים. והר הבית וירושלים. ונכללת העזרת נשים בהר הבית והן המה הג' מחנות שהי' במשכן מחנה ישראל ומחנה לוי' ומחנה שכינה. ונגדם במקדש ג"כ ומצורע משתלח חוץ לשלשתן חוץ מירושלים מחנה ישראל. וזב וזבה וכל מי שטומא' יוצאת מגופו משתלח חוץ לב' ואסור לכנוס במחנה לוי' שהוא הר הבית וטמא מת משתלח רק ממחנה שכינה ומותר במחנה לוי' לכן מותר לכנוס עד שער ניקנור, ומזה תראה מוכח פירושינו כי העזרת נשים בכלל הר הבית היכל הב' דאל"ה הי' טמא מת אסור לכנוס בעזרת נשים וה והבן וטעמן של אלו ג' טומאות אבאר אי"ה כאשר יגזור הגוזר החונן לאדם דעת והנה העזרת נשים לא היתה מקפת סביב כמו כולם עיין בסימן ח' מחמת כי עיקר ההיכל היא הר הבית וחומת הר הבית מקפת סביב. ובזה מצאנו טוב טעם ודעת למה בביה"מ לע"ל שיבנה ב"ב יהי' הע"נ מקפת סביב וי"ל כי כאן כתב הגראז"ל שירושלים היכל א' אולם לע"ל לא תהי' ירושלים מקפת את ביהמ"ק ותהי' רחוקה מביהמ"ק עשרת אלפים קנים שהם ששים אלף אמות וא"כ אי אפשר לומר שת הי' ירושלים ממנין ההיכלות ועכצ"ל כי העזרת נשים תשלים המנין ויהי' עזרת ישראל היכל ג' נוגה וע"נ עצם השמים. והר הבית לבנת הספיר. השי"ת יזכינו בקרב לראותו בנוי על חלו וארמון על מכונו ועינינו תראינה ירושלים נוה שאנן. ואוהל בל יצען אמן כן יהי רצון: