בנין שמואל צ

אהבה ומל"ח בהיכל הגבורה (ואפשר לומר כי ששה לשכות אלו נגד ששה אברים פנימים שבבטן כבד מרה טחול קורקבן קיבה דקין ונוכל לרמוז כל לשכה נגד אבר אחד) [וגם נוכל לומר כי באולם שהוא נגד החזה ב' עמודים חלולים כמו קנה ושט. וגפן של זהב נגד הלב לכן כל מי שהי' מתנדב וכו' תולה שם כמ"ש כל נדיב לב, והריאה נכללת בקנה, ובהיכל נגד הראש ששם ג' אברים חוטם פה ולשון, ונגדם מזבח הזהב לקטורת שהיא ריח בחוטם, ולשון לדיבור נגד המנורה זין קנים נגד זין קולות וזין הבלים, ועיקר הדיבור בתורה חצבה עמודי' שבעה זין קנים ופה לאכילה נגד השלחן ס"ה יי"ב אברים פנימים]

יז ונחזור לענין הנה הי' כל העזרה שבין האולם למזבח ונגד מקום המזבח בסוד היכל הזכות, [הנה כל דברינו אליבא דראב"ש דאינו כשר לשחיטת צפון רק נגד המזבח אבל לרבי כשר כל העזרה אפילו עזרת ישראל ולמטה ביארנו כי עז עזרת כהנים וישראל בסוד היכל נוגה נו"ה, אך י"ל דזה רק דיעבד אבל לכתחילה בו ודאי הי' שוחטים בטבעות אשר שם אצל המזבח הלא תראה כי שלמה קידש כל הרצפה להקטר חלבים ואעפי"כ לא מצינו בשום פעם חוץ מבימי החינוך שהקטירו על הרצפה רק על המזבח] וביארנו בפרק הקודם כי שם בחי' עליות מ"נ שורש הבירורין המתבררין בכל יום מזין מלכין, וזהו המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית והוא כל ענין הקרבנות לברר בירורין מק"נ ובזה תבין למה הי' כל עבודת הקרבנות בהיכל זה ושם אש המזבח דוגמת נהר דינור והרע נשרף והטוב נתברר לריח ניחוח, ועיין למעל' במאמרינו בבתי הנפש סימן כ"ג בשם הגראז"ל, ענין אשא תכלא שהיא השכינה ששורפת הכל ולכן צריך לשמן תמיד ושמן על ראשך לא יחסר דאל"ה שורפת הפתילה וזהו כל סוד הקרבנות כי האשא תכלא צריך דבר מה לשרוף ולכן מיום שבטלו הקרבנות באו כמה קללות בעולם דאכלה ושיצא כולא ואתם הדביקים בד' אשא חיורא חיים כלכם היום שמיחדין זו"נ אשא חיורא בתכלא, וכ"ז בסוד היכל הזכות אשא תכלא נהר דינור, וזה ענין שחיטת קדשים בצפון ולכן קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח כאילו נשחטו בצפון, וע"י מחדש בכל יום מעשה בראשית בסוד עליות מ"כ ומסירת נפשו למיתה למלכות שמים אשא תכלא ואח"כ מתחדשין בסוד החסד דמיין דכורין לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו אשא חיורא וכמ"ש בזוהר דטבעין תמן בנהר דינור עד דאתא צפרא בוקר דאברהם חוט של חסד וחוזרין ומתחדשין וכן האדם ע"י מסירת נפש וכן ע"י הקרבן דוגמת מסירת נפש והרע נשרף והטוב נתברר ומתחדש ונעשה ברי' חדשה, עיין בזוהר צו דף ל' ע"א איך כי האש של המזבח בסוד נהר דינור היא העולה על מוקדה לבער כל הרהורין בישין עי"ש כל העמוד ותראה דברינו אלו, ומעתה תבין ענין הקרבנות היטב ולא תצטרך לילך בדרך מרחק כמו פילוסופי בני עמנו אשר לא ראו עוד את אור הזוהר וכתבי רבינו האריז"ל עוד לא זרחו בימיהם. וזהו ענין האר"י שהי' על המזבח שם ב"ן רוחא המעלה מ"ן רי"ו בגימ' ארי' והוא רובץ על המזבח והוא מן השמים מז"א ואעפי"כ מצוה להביא גם אש מן ההדיוט ונבאר אי"ה בחלק שני

והנה המזבח שממוצע באמצע העזרה לחד מ"ד י"ל בסוד נקודה אמצעית של הטבור נקודת ציון ועשן המערכה העולה ביושר עד לשמים דוגמת הדביקות שאדם דבוק במעי אמו ע"י נקודת הטבור עיין היטב מ"ש בבתי הנפש בברכת השיבינו איך האדם מקבל חיות בעת השינה בנקודה זאת וכן כאן היא העולה על מוקדה