בנין שמואל עה

דיוקנא מלבר רק הוא פנימיות כל ג"ר שהן חג"ת ראש בטן וגוי' שהן אמ"ש כידוע והן חג"ת ג"ס וכן ברגלין לבר מגופא ג"ס נה"י ובינה מתפשטת וחופפת על חג"ת כמ"ש כ"פ בזוהר רק התפשטות דילה עד הוד כידוע כ"ז למבין והיא פנימיות של רב"ג ואיברים פנימים וכו' והתחלתו מבית הרחם ושם הוא ארון הברית וז"ס בית הרחם שנקרא בכ"מ קדש הקדשים שהוא בינה והכף מלכות וז"ס שאין בין מים העליונים לבין מים התחתונים אלא כמלא נימא וז"ס בינה ומלכות כאחד בכ"מ. ונקודה האמצעית רוחא ונשמתא הוא חכמה ולגו לגאו רעותא עילאה דלא אתפס כתר. וז"ס ג"ר שהם נסתרים ומ"מ עיקרן כל אחד מקנן בספירה אחת והן ונוח לב כבד שהן פנימיות של ג"ס רב"ג והן כסדר כתר במוח וחכמה בלב ובבינה בבטן וז"ש בזוהר שכתר הוא בת"ת וחכמה בחסד ובינה בגבורה וכ"א לגו מחבירו ודוק בזה עכ"ל הזהב

והנה הבאתי כל הדברים כי נצטרך להם בכ"מ. ואולם אתה רואה כי הבינה שהיא היכל קה"ק מתפשטת עצמותה ברב"ג שהם חג"ת, אולם בנה"י מתפשטת רק הארתה, וא"כ מ"ש שמתפשנות עד פנימיות בית הרחם יסוד דמלכות הוא רק הארתה לא עצמותה ואזיל לשיטתו כי כן כתב בס"ד פ"א בענין ז"ת כתב כי עתיק מתפשט בז"ת שלו בא"א והם חג"ת ברישין דא"א ונה"י דעתיק מתלבשין עיקרן בחג"ת דא"א ונהירי שלהן מתפשט בכל א"א כידוע בכל נה"י של פרצוף עליון כמו נה"י פרצוף אמא בז"א עכ"ל. ובכאן אתה רואה דבר חדש כי מה שנזכר תמיד בדברי האריז"ל שנה"י מתפשטים עד סיום רגלי זו"נ הוא רק הארתן והתפשטותן אבל עיקרן הוא רק הפרסה בפרצופי דיושר כי שם חג"ת ב' ידים וגוף ובזה תבין למה החיוורתא המתפשט אחורי דז"א שהוא נה"י דאמא מסתיים בחזה וכן לאה שהוא מלכות דבינה, ורק הארתן מתפשט למטה, וכן בבחינות ההיכלות עיקר התפשטות הבינה שהיא היכל קה"ק בראש בטן גוי' חג"ת, ורק הארתן מתפשט עד בחינות היסוד שהיא בחינות היכל לבנת הספיר **(ודע כי עמ"ש לקמן בח"ב סימן י"ד מ"ש שם לישב דברי הגראז"ל שזין תחתוניות דבינה מתלבשין בז"א עם דברי האריז"ל שרק כה"י מתפשטין בז"א, וכתבתי שם עפ"י דברי שומר אמונים שבחיצוניות מתלבשין רק נה"י דאמא ובפנימיות מתלבשין כל הזי"ן דאמא עי"ש, א"כ גם כאן י"ל כנ"ל דהרי עכצ"ל דהגראז"ל מיירי בבחינות פנימיות ושם אפשר חג"ת במוחא ונה"י בחג"ת ורק הארתן בנה"י אבל החיצוניות שהם עצם כלי נה"י דאימא הסדר כמ"ש האריז"ל שמסתיים עצמותן בנה"י והבן וא"ש אתמ"ש:)** והנה הגם כי מוכח מדברי הגראז"ל שהיכל קה"ק הוא רק פנימיות ההיכלין לפמש"ל נראה שרק בבחינות ז"ת שבו כמו עתיק באריך ובינה בז"א אבל ג"ר של היכל קה"ק המה למעלה מהיכל הרצון וכן בביהמ"ק הנה היכל ואולם ולשכת הגזית חג"ת רצון ואהבה וזכות ובהם מתפשט היכל קה"ק אבל קה"ק בעצמו למעלה מהם והבן

ז עוד נקדים מ"ש בע"ח בשער כסא הכבוד פ"ב ובשער הקדישים פ"ג כי לכן א"צ לומר קדיש בין תפילת הבריאה לבין תפילת האצילות רק לסמוך גאולה לתפלה עיי"ש, כי המלכות דאצילות בסוד מיעוט הירח ירדה בבחינות נקודה בבריאה ונעשית ראש לשועלים בבחינות עתיק, אולם יש חילוק בין בריאה, ליצירה ועשי' כי בכל עולם אינו יורד להתלבש בעולם שלמטה רק בחינות מלכות שבמלכות