בנין שמואל סז
Binyan Shemuel 67 · בנין שמואל · free full Hebrew text
Open in the reader →בחינות בהמ"ק נגד יסוד שלו שהוא כללות יסוד דעשי' כן הוא בהדיא בשער הארת המוחין פ"ה וה"ס הפסוק מציון שהוא יסוד דדכורא מכלל יופי בסוד יוסף יפ"ת אלקים הופיע שהוא המלכות ויסוד שלה המכוין נגד הארות היוצאי' מיסודו [ודע כי הבאתי למעלה בסימן ל"ב בבתי הנפש דברי הגר"א ז"ל מתיקון כ"א בהג"ה ע"ג ב' כי עטרת יסוד דבינה נגד טבור דז"א ועטרת יסוד דז"א נגד טבור הנוקבא ולפמ"ש האר"י ז"ל צ"ל דלא דמי להדדי כי מ"ש עטרת יסוד דבינה נגד טבור דז"א צ"ל הכונה על האורות היוצאי' ומתפשטים לא על עצם העטרת יסודה שמסתיים בחזה. אבל מ"ש שהעטרה דז"א נגד טבורה של מלכות היינו עצם העטרה אבל הארתה מתפשטת עד סיום יסוד דמלכות]. והנה ביארנו כי הבינה מתפשטת בחסד גבורה תפארת ועיקרה בחסד דז"א כי הבינה כל רחמים דילה נותנת לימין והיא הג"ע ובשמאל גבורה היא הגיהנם והענין י"ל עפ"י מ"ש הגר"א ז"ל בכ"מ כי נה"י הם התנהגות עוה"ז. ולכן הם ממוזגין כי אין הנצח חסד גמור. ולא ההוד דין גמור כמ"ש עמך ישראל אין יכולין לקבל רוב טובה וכו'. אבל החג"ת הם התנהגות עוה"ב החסד הוא הג"ע וגבורה הגיהנם ושם חסד גמור ודין גמור וזהו אין בין מים העליונים ובין מים התחתונים אלא כמלא נימא כי בחג"ת בינה עוה"ב. ובנה"י עוה"ז מלכות:
והנה ידוע כי יש עגולים ויושר ומקום עמידת היושר הוא בא"י כמ"ש הגר"א ז"ל בתז"ח דפ"ט ד' הבאתיו בח"ר סימן ט' כי כן כתב בכאן האריז"ל כי קו האמצעי נגד א"י וביהמ"ק, אמצע הישוב. וזרוע ימין ג"ע לדרום והוא באמצע העולם על קו המשוה וזרוע שמאל לצפון גיהנם, ונמצא לפי"ז כי הג"ע עיקרו למעלה מן הארץ בסוד הבינה דמלכות זו ומתפשטת בחג"ת דז"א דמלכות זו ומסתיימת בטבור דז"א והוא בדרום הישוב אמצע העולם, וכל אלו הבחינות המה למעלה מן הארץ כמו חג"ת על נה"י, אולם הגיהנם אע"פ שהי' צריך להיות למעל' ג"כ מן הארץ עכ"ז מתפשט למטה תוך הארץ ואפשר שהוא הגבורות שמתפשטין במלכות לכן כתב האריז"ל שזרוע ימין בינה ושמאלי מלכות ובזה תבין מ"ש שם בדברי הרמ"ז בזוהר פ' תצוה קפ"ד על המאמר בתלתא נקודין וכן הביא שם דברי הרח"ו ז"ל שהם דוגמת שורק כזה י ג"ע בימין למעלה ארץ באמצע וגיהנם בשמאל למטה והבן. וכן כתב בע"ח כי קרקע הגן גבוה מן הארץ. ונתבאר כי הג"ע בסוד יד ימין וטבור דז"א דמלכות זו [ועיין בדברי הגר"א ז"ל בהיכל ד' בסוד נטילת ידים שהוא בהיכל הזכות טבור נקודת ציון הארת הבינה ושם הידים עיי"ש ותבין ונבאר אי"ה במקום אחר]. ועכצ"ל כן גם לפי פשוטו דאם תאמר שג"ע וגיהנם כא בארץ איך יתכן שהגן עדן גדול ששים פעמים מן העולם וכן הגיהנם ואיך יוכל להיות החלק גדול מהכל ודוחק להוציא הדברים מפשטן שהכונה לא גודל הכמות רק על האיכות אולם לפמ"ש שהם למעל' מן העולם יוכל להיות הדברים כפשטן. ולפי"ז צ"ל שגם הגיהנם אינו בארץ הלזו רק למטה מארץ נוטה לצפון כמו שצייר במק"מ אח"כ ראיתי כי הרמ"ז כתב שם בעצמו שהג"ע והגיהנם המה חוץ לכיפת הרקיע שלנו. ודע כי מדברי האריז"ל כאן מוכח שמקום עמידת היושר היא בא"י פניו למזרח אחוריו למערב וימינו נגד ג"ע לדרום ושמאלו לצפון. כן הוא בהדיא בשער ציור עולמות פ"א כי ראשה בשמים ופניו למזרח בסוד הדכורא (הוא בחינות ז"א שבמלכות) והנוקבא עומדת באחור פניו למערב בסוד שכינה במערב עיי"ש. וכן הבאתי מדברי הגר"א ז"ל שהיושר בא"י ועיין מ"ש בבתי הנפש סימן ב'. אולם בדרושי אבי"ע סימן ד' כתוב כי עמידת היושר הוא בג"ע