בנין שמואל כט

אי"ה לקמן ואברים חיצונים בעשיה והמה זי"ן אברים אפס כאן בהיפוך מן הנפש שבס"י שביאר שם הגראז"ל שג' אמ"ש בג"ר וז' בו"ק וי"ב במלכות אבל כאן בגופא נראה הסדר כמ"ש האריז"ל וכן הגראז"ל כ"פ. כי הז"ס במלכות וי"ב בת"ת י"ב גבולי אלכסון וכן בדעת. וכן כאן ג"ר בבריאה וי"ב באיברים הפנימים יצירה ששם מקנן ז"א וזי"ן אברים חיצונים בעשי' ששם המלכות ובזה מיושב שלא יסתרו דברי הגראז"ל אהדדי. היינו ממ"ש בפירושו לס"י שג' אמ"ש בחב"ד וזי"ן כפולות בת"ת וי"ב פשוטות במלכות

יג והנה אחרי הראנו השי"ת את כל אלה נוכל לישב קושיות י"ב י"ג י"ד כי הנה הג' רישין דא"א המה שורש לכל הנאצלים והנבראים לכן אפשר לומר כל הבחינות שיש למטה כי הנה הגראז"ל כתב בביאור בס"ד שג' רישין המה בסוד ג' היכלות רצון אהבה זכות גלגלתא רצון. אוירא אהבה. ומ"ס זכות כרסי' שביבין דינור גבורה דעתיק וידוע מ"ש הגראז"ל בהיכלות שג' היכלות אלו בסוד קומה שלימה שהיכל הרצון בחינת ראש ואהבה בחינת חזה שנקרא גוי' בס"י. והיכל הזכות בחינת בטן עי"ש בארוכה. והנה כמו כן כתב האריז"ל שג' רישין בסוד נר"ן הנה לד"ה הם בחינת קומה שלימה אפס דרך רבינו האריז"ל י"ל שהוא ע"ד הרוח והגוף לכן כמו ברוח ביארנו מים במוחא. אש בלב ואויר באמצע בריאה כן הוא ממש כאן חסד דעתיק שהוא בחינות מים בגלגלתא שהוא בסוד הראש בפרטיות הראש בעצמו. וגבורה דעתיק במוחא שהוא בסוד הבטן וכבד כמ"ש למעלה ואוירא שהוא ת"ת דעתיק באוירא בחינות החזה **(וכ"ז בבחינות הראש בעצמו אבל בכללות הקומה הראש עם הגוף הוא דרך אחר חסד בגלגלתא וגבורה במוחא ות"ת דעתיק בבינה דא"א שהוא הגרון כמ"ש בע"ח שער א"א כי בערך הגוף אין בו רק ב' מוחין כתר וחכמה גלגלתא ומוחא והם מתחלקים בפרטיות לג' גלגלתא ואוירא ומוחא והוא ממש עד"ז שכתב הגראז"ל בתיקון כ"ה שהג' הנ"ל מוח לב וריאה נחשבין לפעמי' רק לב' מוחא וליבא. וכן גם לדרך הגראז"ל בענין הרישין יש גם בכללות הקומה דרך אחר יתבאר אי"ה בבית עולם כי שם מקומו.)** וכמו למטה מסך המבדיל בין לב לבטן כן למעלה קרומא דאוירא כמ"ש הגראז"ל. אבל דרך רבינו הגראז"ל ע"ד הנפש וע"ד ההיכלות שהם רצון אהבה זכות ת"ת בבחינות הדעת למעלה ואח"כ חסד ואח"כ גבורה כן כאן בגלגלתא דעת וכתר דעתיק ובאוירא חסד דעתיק אהבה ובמוחא גבורה וכן כמו שפירש בס"י על אמ"ש שבראש אש בחינות כתר ובחזה אויר חכמה ובבטן מים גבורות גשמים [יש איזה התחלפות הרבה פעמים בענין המים שלפעמי' כתוב שהם בחסד ולפעמי' בגבורות גשמים ויתבאר אי"ה בבית מועד בענין סוכות] כן פירש גם כאן בגלגלתא כתר וכתב ששם שורש בוצינא דקרדינותא ובאוירא חסד דע"י וכתב שם שהוא בסוד החכמה ובמ"ס גבורה דע"י בחינות בינה. והנה מזה נולד ג"כ ענין התחלקות בענין הזי"ן תיקונים שלדרך האריז"ל בבחינות רוחא שמתלבשין בו ז"ת שלמעלה בבחינות מוחין וידוע כי עיקר הגוף הוא חג"ת ונה"י לבר מגופא. וכן כאן ג' תיקונים חג"ת בג' רישין ונה"י דעתיק בשערות ועינים ומצח דא"א אבל לדרך הגראז"ל ע"ד הנפש לכן כמו שמה שבע כפולות בג"ד כפר"ת כולם בראש כן כאן כולם בגלגלתא וכמו שמה י"ב במלכות וג' אמ"ש פירש שם הגראז"ל שעיקרם בריאה הוא גוי' [כי שם בהבלים