בנין שמואל קצב

ג"ר ונוקבי' הוא ט"ס לבדו וג"ר לא שריין בי' בלא נוקבי'. וז"ס תתן אמת וכו' שהן בפסוק אחד והן ג' אבהן למעלה, וימי קדם דסלקא למעלה למעלה הנוקבא ששם שורשה ברדל"א, וכן ישוב ירחמינו שהוא ג"ר שלו ג"כ בפסוק אחד עכ"ל הזהב ועמ"ש בבית עולם בביאורו הנה אתה רואה כי טי"ת דז"א המה ש"ק עם ג"ר שלו בעצמם אבל ג"ר האמיתים מכח"ב באים ביחד בעת שהנוקבא מתוקנת כי ג"ר לא שריין בי' בלא נוקבי'. וממילא תבין כי דוקא במנחות סוד המלכות באים המוחין יין ושמן חו"ב. והכלל העולה מכל מ"ש בפרקים אלו שהמנחות במלכות שבמלכות וכ"ז בשורשן אבל עצמות הקרבנות מבריאה בבחינות דכורא ועצם המנחות ממלכות דבריאה מארץ החיים, ובכן אבוא בעזר השי"ת לבאר ענין מדות המנחות שהם עשירית האיפה וכן מדות היין והשמן שהי' לוג שמן לכל מנחה ובמנחת נסכים ששה לוגין לפר וד' לאיל וג' לכבש

יג הנה בגמ' מנחות ע"ז ושבועות ט"ו איתא במשנה התודה היתה באה מן חמש סאין ירושלמיות שהן שש מדבריות שהן שתי איפות והאיפה שלש סאין כ' עשרון עשרה לחמץ ועשרה למצה, ובמצה ג' מינים חלות רקיקין ורבוכה נמצאו שלשה עשרונים ושליש לכל מין ומין ושלש חלות לעשרון, ובמדה ירושלמיות הי' שלשים קב ט"ו לחמץ וט"ו למצה, ט"ו לחמץ קב ומחצה לחלה וט"ו למצה ובמצה ג' מינים נמצאו חמשה קבין לכל מין ושתי חלות לקב עכ"ל הגמרא וכן בעירובין דף פ"ג ע"ב דשיעור חלה כדי עיסת מדבר עשירית האיפה שהן זי"ן רבעים קמח ועוד מדבריות שהן ששה רבעים ירושלמיות, והיינו כי רובע הוא רובע הקב שהוא לוג, והנה באיפה ג' סאה, ובסאה ששה קבין, ובקב ד' לוגין נמצא באיפה ע"ב לוגין ועשירית האיפה הוא זי"ן לוגין וחומש מדבריות שהן ששה ירושלמיות והנה לבאר מעט בסודן של דברים אקדים מקודם דברי רבינו האריז"ל בלק"ת ישעי' שיש ג' מיני מדות בתורה כמ"ש לא תעשו עול במדה במשקל ובמשורה מדה הוא אמה המודדת באורך וברוחב, ומשורה היא כלי המדה המחזקת דבר הנמדד בתוכה כמו סאה וכדומה, ומשקל ידוע, וביאר שם שהם נגד אותיות השם ובסוד אור מים רקיע, חכמה ובינה וז"א, שבחכמה סוד האור והמשקל בסוד היו"ד שהיא אבנא למשקל בי' וכאשר נכנסת הטיפה באמא נעשית בסוד מים וצריך המשורה למדוד, וכאשר נולד הז"א נעשה בסוד רקיע ושם צריך אמה וקו המדה עי"ש דברי קדשו, והנה ידוע כי אבי"ע בסוד ד' אותיות השם לכן ממילא נוכל לומר כמו כן כי באצילות שם סוד האור והמשקל, ובבריאה ששם מקנן אמא עילאה שם סוד המדידה במשורה אבל ביצירה ששם מקנן הת"ת שם המדידה בקו המדה באמה המודדת ובזה נוכל להבין מ"ש האריז"ל ששיעור קומה הוא ביצירה בסוד גדול א' ור"ב כ"ח רל"ו אלפים פרסאות ולהנ"ל יובן כי שיעור קומה מיוסד על קו המדה וההי"ב וזאת ידוע ומפורסים בספרי' כי כל מה שאנו מבארים מדות למעלה הכל הוא ענינים רוחנים לא נשיגם בגשם עכור רק הוא בחינות גבול להאור שלא יתפשט לבלי תכלית ואף גם זאת לא הותר רק בבי"ע ולא באצילות חלילה וחלילה ומ"מ גם באצילות יש רושם ושורשו הנבראי' בדקות גדול הגם שאין ערך ויחס בינם לנבראי' והכתוב בעצמו אומר בצלם אלקים ברא אותו הגם שאין ערך ויחס חלילה מ"מ לאשר כל אבר ואבר יש לו שורש למעלה בצלם העליון ואין צריך להאריך כי הוא מבואר בספרים הקדושים: