בנין שמואל קפג

הגראז"ל שבהיכל הזה סוד דשנת בשמן ראשי וכן שם סוד כ"ב אותיות בסוד חט"ה והוא הקמח חיטים אשר במנחות והשאר ב' היכלות התחתונים אין בידי לבאר כעת עד יערה עלינו רוח ממרום

ז הנה כבר ביארנו ענין קרבנות עולה וחטאת ושלמים בחג"ת ומנחה ואשם בנו"ה ונבאר אי"ה ענין הבכור ומעשר ופסח, הנה בפסוק שביאר הגראז"ל חושב ששה קרבנות לעולה ולמנחה חו"נ לחטאת ולאשם גו"ה. ולמלואים ולזבח השלמים והגראז"ל פירש ששלמים בת"ת ולמלואים בתודה מלכות שהיא ממלאת את השם, והנה לדבריו ז"ל לא יהי' פירוש מלואים כמו בכל מקום, ועוד דלמה נקיט תודה שבמלכות קודם לשלמים שבת"ת היפוך מהנ"ל [זה יש לישב מחמת כי שם פירש מקודם דיני הקרבנות עולה ומנחה וכו' ושם כתוב תודה בראשונה אם על זבח תודת שלמיו] ואולם לאשר יש עי"ן פנים לתורה אפשר לומר כי מלואים הם קרבנות המלואים והם בדעת כאשר נפרש אי"ה לקמן ולכן כתובין קודם השלמים והנה כלולין בפסוק זה ש"ק כי היסוד שורשו בדעת כידוע ואולם קרבנות שנגד היסוד נלפע"ד שהם בכור ומעשר ופסח כאשר נבאר אי"ה, והנה המה קדשים קלים דוגמת השלמים לטעם שכתבתי בפרק ב'. ובפרט לטעם שכתבתי בפרק ג' בסוד השלמים מפני ששם מסתיים יסוד דאמא ומכ"ש בקרבנות אלו שביסוד שהוא יתום מאמו כידוע

והנה י"ל שזהו שרמזו חכמז"ל במתיקת לשונם ובלבד שיתן כנגד היסוד. והנה ענין הבכור ביסוד דמלכות ידוע [היינו לפמ"ש שהם בש"ק דנוקבא] כי הבכור נוטל עיקר הרוחא שיש ביסוד דנוקבא. ולכן ניתן לכהן איש החסד כמ"ש למעלה בענין הרוחא ששורשו בחסד כי החסד מכונן למטרוניתא חסדים שבגבורות ב"ן ימי"ן [ואולם העולה אעפ"י שביארנו ג"כ ברוחא העולה ומעלה מ"נ מ"מ כולה כליל לצד עליתה למעלה משא"כ הבכור שהוא בחינות התפשטות הרוחא למטה ונותן חלק לכל ולד והעיקר נוטל הבכור כידוע לכן המה קדשים קלים ודו"ק] ודע כי הבכור פטר רחם נוטל עיקר הרוחא מיסוד דנוקבא ויש כיוצא בזה לבוש מרוחא שביסוד דדכורא כמ"ש האריז"ל וי"ל שז"ס בכור לנחלה שהוא תלוי רק בראשית הרוחא שמיסוד ראשית אונו. אבל בכור לכהן באדם ובבהמה בפטר רחם תלי רחמנא בראשית הרוחא שמיסוד דנוקבא ושם סוד ה"ג דנוקבא ולכן צריכין ליתנם לכהן ולפודם בחמשה שקל כסף בחי' ה"ח. וכן ענין המעשר הוא שם עיין מ"ש הגראז"ל בס"ד בענין היו"ד דשרי שה"ס הנקודה שירדה לבריאה וכתב שם שה"ס היסוד דמלכות הרי שהנקודה בסוד יו"ד [י"ל שהוא כדוגמת יו"ר דס"ג של עולם המלבוש שירדה למטה לעולמות] ומעשר. והנה המה באים מכל המינים כי כלם נכללים ביסודה כידוע והנה ביארנו בפ"א בשם הרמ"ק ז"ל שלכן שלמים נאכלין לב' ימים ולילה אחת בסוד ת"ת ויסוד ב' ימים וביניהם לילה אחת מלכות הנה מפני טעם זה בעצמו גם הבכור והמעשר שהם ביסוד דינם ג"כ לב' ימים ולילה אחת דוגמת השלמים שהם בת"ת [כי יעקב ויוסף כחדא אזלין] משא"כ התודה שהוא במלכות רק לילה אחת עם יום הקרבה. וכן הפסח ביסודה כידוע מענין דם פסח ודם מילה ביסודות דזו"נ, ולכן נותן מן הדם על המשקוף ועל המזוזות כי זה השער לד'. ואפשר לומר עוד כי הפסח עיקרו בעטרת היסוד שלה בחינות מלכות הפרטיות שבכל פרצוף, ולכן נרמז בפסח ביטול הקליפות וע"ז כמ"ש בר"מ שם באריכות כי השה הי' ע"ז של מצרים ובעבודת הפסח נרמז ביטול לקליפות וז"ס ומלכותו בכל