בנין שמואל קעח

וקוץ בה כי ע"י התגלות הדעת יש אחיזה לחיצונים כמ"ש האריז"ל בסוד יוסף דעת יוסף מכאוב וכן הי' בכאן כמ"ש בגמ' אין לך יפה מן הצניעות כי לוחות הראשונות שניתנו בקולי קולות שלטה בהם עין הרע ונשתברו וזהו הסמיכות הוסיף יום אחד מדעתו וניתנה עי"ז בפרסי' במגולה ולכן שיבר את הלוחות כנ"ל

ונחזור לענינינו בענין השלמים הנה עיין בספר הנחמד כתיב מצותיך שביל אמונה פכ"ד בביאור ענין זכאה מאן דעייל ונפיק שה"ס מוחין דאבא כי מוחין דבינה אעפ"י שהם קדושים מאוד אינו יכול לסבול את הבריות ואינו יכול ללמד עליהם זכות אבל בבוא מוחין דאבא אז הוא יכול לבוא בין אנשים ואעפי"כ אינו כופל ממדריגתו ואז הוא אוהב את הבריות ומקרבן לתורה והענין כי בבינה שורש מלכין קדמאין שלא הי' בהם אהבה אבל מוחין דאבא מסוד מלך הדר מ"ה החדש כי חכמה כ"ח מ"ה והדברים הללו נובעים מתורת רבינו הבעש"ט זלה"ה. ומעתה תבין היטב ענין השלמים לאשר המה במקום המגולה שנתגלה יסוד דאבא לכן המה יכולים להתפשט למטה והוא שלמים שכולם כהנים מהם המזבח וכהנים ובעלים אבל החטאת ועולה במוחין דאמא במקום הסתום א"א להם להתפשט למטה, והיא העולה למעלה: **(ובזה יש לפרש מ"ש משה לחובב חותנו נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ד' לכה אתנו והיטבנו לך והוא השיב לא כי אל ארצי ואל מולדתי אלך והוא תימה גדולה על קדוש ד' כמוהו שלא ירצה לילך עם ישראל לא"י רק לביתו ולמשפחתו. רק הענין כנ"ל כמ"ש האריז"ל בענין המרגלים כי משה הוא יסוד דאבא המאיר למטה מהחזה למלכות. ורצה לכנוס לא"י כי חשב שעי"ז תבוא לפניו עי"ש. לכן קרא ליתרו שהוא ביסוד אמא כמ"ש בגלגולים ולא רצה כי יסודה קצר ואינה מתפשטת למטה מהחזה כי הוא בבחינות ושו"ב ולכן דרשו חכמז"ל על וילך לו אל ארצו לגייר בני משפחתו כי הוא בסוד התשובה והבן. וע"ז השיב לו משה כי על כן ידעת חנותינו במדבר והיית לנו לעינים כמ"ש עלי עי"ן בחינות כיסוי כי אורות דיסוד אמא מלבישין את יסוד דאבא גם למטה מהחזה כמ"ש האריז"ל בסוד המן וענני הכבוד וכן עי"ן הוא ק"ל ה"ח דיסוד אמא המלבישין ליסוד דאבא, והי' הטוב אשר ייטיב וכו' והיטבנו לך בחינות יסוד דאבא ודו"ק

)** ד ונתחיל לבאר אי"ה החטאת והאשם הנה לפ"ד הגראז"ל שהבאתי יהי' האשם למעלה בגבורה והחטאת למטה בהוד שהוא עלמא דנוקבא לכן החטאת נקיבה. והנה להבין החילוק שבין החטאים שהאשם בא עליהן מן חטאי החטאת י"ל עפימ"ש האריז"ל בליקוטי תהלים כי בס"א הנוקבא היא מפתית והדכורין שלהן הורגין ולכן י"ל שהחטאת בא מפתוי התאות כי רוב כריתות על העריות וכדומה לכן זה לע"ז צריך לתקן בנוקבא דקדושה אבל האשם שרובו על הגזל כמו אשם גזילות ומעילות הוא בא מדכורא דקליפה ולכן צריך לתקן בדכורא דקדושה. ואולם צ"ע בדברי הגראז"ל שהרי לפי"ז יהי' האשם יותר גדול מן החטאת והרי ידוע שקרבנות הציבור יותר גדולים מקרבנות היחיד ואנחנו רואים כי הציבור מביאין חטאת ולא אשם. ועוד דהרי בפסוק כתוב לעולה ולמנחה קודם החסד ואח"כ הנצח וא"כ גם לחטאת ולאשם ג"כ קודם הגבורה ואח"כ ההוד אשר לכן משום זה נ"ל שהחטאת למעלה בגבורה והאשם בהוד. ועיין בתיקונים א' א' מאן רבים אלין דאתמר בהון הלכה כרבים דאינון מסיטרא דאבהן ועיין ג"כ מ"ש הגראז"ל בעצמו בריש מגילה