בנין שמואל קנג

שם המקום ד' יראה ששם במקיף הכל צפוי. אבל אח"כ בצימצום אחר הבריאה, אשר יאמר היום בהר ד' יראה כי שם הבחירה והשי"ת רואה אח"כ במה שבחר ומעשיו נתראין לפני ד'. ולכן ובטוב העולם נידון בר"ה וזה שייכות הפרשה הנ"ל לר"ה ודע כי כן הוא בכל העולמות מקיף ופנימי ידועה ובחירה כ"א לפי ערכו ומעלתו ויש בזה ענינים רבים כמעין הנובע. ודע כי לפמ"ש למעלה נוכל לומר ג"כ שז"ס השופר כי שופר בכ"מ יאמר על יסוד כמ"ש בזוהר כד האי שופר עילאה דנהירו דכולא בי' שסודו על יסוד דאימא וכן על הדיקנא. הנה לדרכינו י"ל שסודו ביסוד דא"א ששם נשאר האור הראשון לפ"ד הגראז"ל בס"ד ולכן ע"י מעוררין את האור הראשון שיחזור וימשך למטה מטיבור כי זה כלל גדול כמו שנתעורר ע"י הרוחא דשבק בגווי' שהוא מדכורא עי"ז נתעורר עיקר האור שבדכורא ונעשה הזיוג ואפשר ז"ס שנקרא ר"ה יום הזכרון ע"ש היסוד הנ"ל. ואפשר עוד שז"ס מלכיות זכרונות שופרות כי מלכיות וזכרונות נגד ז"א ומלכות שעומדים שם נגד היסוד דא"א שהוא שופרות. והנה אמר שם הגראז"ל שכ"ז נעשה בשביל כבוד מלכותו שתוכל המלכות להתגלות וזה יקוו המים מתחתהשמים [שהוא מתחת הפרסה כנ"ל] אל מקום אחד ותראה היבשה שהוא מלכות ואמר שם בזוהר שה"ס אחר דק"ש. ולכן אומרים אח"כ ברוך שם כבוד מלכותו. ובזה תבין מ"ש בגמרא ששמע ישראל יא"י אחד הוא מלכות וכן אנו אומרים אותו בפסוקי מלכיות והנה אם תתבונן בדברי הגראז"ל הנ"ל ביום ג' הי' סילוק האור למטה מהטיבור וביום ד' יהי מאורות ה"ס חזרת המוחין לתוך ז"א העומד למטה מהטיבור עי"ש תבין בזה ענין התפלה שבהיכל הזכות בסוד הטיבור כנ"ל. כאמור לעושה אורים גדולים כל"ח בסוד יהי מאורות כנ"ל ודוק בכל זה כי קצרתי מאוד

כז הנה כבר ביארנו כמה דרכים בסדר המועדות ובטעמי מצות אשר במועדות האלו. ונבאר הכל בדרך קצרה, דרך הראשון סדר הזוהר וז"ח בש"ק דז"א פסח בחסד ר"ה בגבורה שבועות בת"ת. יוה"כ בנצח סוכות בהוד, שבת ביסוד שמ"ע במלכות ולפי מ"ש בז"ח תולדות הראשי חדשים במלכות דרך הב' ביארנו בבחינות ש"ק דעתיק המתלבשין בא"א ויהי' לפי"ז פסח בגלגלתא שבועות באוירא ת"ת, ר"ה במוחא גבורה יוה"כ בנצח עתיק המתלבש בחסד א"א ששם מלבוש אבא. סוכות בהוד עתיק גבורה דא"א ששם מלבשת אימא. ושם בעתיק המלכות בהודו והוא שמ"ע מלכות. דרך הג' באדרת אלי' אמור ולפימ"ש יהי' הג' רגלים בג' נר"ן דז"א פסח בנפש ה"א אחרונה שבועות ברוח וא"ו שבשם סוכות נשמה ה"א ראשונה בינה. ושמ"ע חי' יו"ד חכמה תרין ריעין דלא מתפרשין סוכות ושמ"ע ביחד. דרך הד' הוא ג"כ מהגראז"ל בהז"ח ולפ"מ שביארנו יהי' הסדר הזה בנפש ממלכות שבת בג"ר אמ"ש ומועדות בז"ת דילה פסח בחסד ושבועות בגבורה וסוכות בת"ת ושמ"ע ביסוד כחדא אזלין ור"ה ויוה"כ בנו"ה, וי"ב ר"ח במלכות דילה היורדת ליצירה. דרך הה' מתז"ח וביארנו לפ"ד על סדר ההיכלות יוה"כ בהיכל קה"ק כי כן נכנסין שמה ביוה"כ לקה"ק. ושבועות בהיכל הרצון ופסח בהיכל אהבה ור"ה בהיכל הזכות, וחנוכה בהיכל נוגה ופורים בהיכל עצם השמים וסוכות ושמ"ע בלבנת וספיר. דרך הששי בשורש ההיכלות ברישא דא"א שבועות בגלגלתא היכל הרצון, ופסח באוירא נגד אהבה ור"ה במוחא נגד זכות וחנוכה בדיקנא ופורים בשערות דרישא והם נו"ה נוגה ועצם השמים, וסוכות בפומא יסוד. דרך הזי"ן מ"ש בס"ד להגראז"ל פסח בזי"ן דגלגלתא דא"א ושביעי של פסח נגד הדיקנא, וסוכות נגד