בנין שמואל קמא

נהגו הנערים לסבב בחנוכה וכן המנהג ג"כ בפורים ובודאי מנהג ישראל תורה היא. הנה עיין מ"ש בכאן הגראז"ל על מיום שחרב ביה"מ לא נראו שמים בטהרתן כי כתיב ותחת רגליו (נה"י) כמעשה לבנת הספיר (היכל א') וכעצם השמים (היכל ב') לטהר היכל ג' ששם זוהר וטהר אחד הם ומיום שחרב ביה"מ איסתלק חד כרוב הנצח ונשאר ההוד עצם השמים בלי הטהר, שהיא היכל ג' ואף גם זאת כי גם היכל ב' אינו מגולה כמ"ש אלביש שמים (היכל עצם השמים) קדרות ושק אשים כסותם כי הנבואה באה מב' היכלות הנ"ל נו"ה ועכשיו נמסרה הנבואה לנערים ושוטים והיא בהתלבשות בעולמות יצירה ועשי' כי מט"ט ביצירה רבן של תיניקת ועליו כתוב נער הייתי דאתחדש בחדתותא דסיהרא ובעשי' שם הס"ס מלך זקן וכסיל לכן זה מוסר לנערים וזה לכסילים עי"ש לכן מרמזין בחנוכה ופורים שהם ב' היכלות דנבואה מסבבין הנערים להראות שניתנה הנבואה לנערים, ואפשר זהו ג"כ מה שנוהגין להשטטות בפורים ולשחוק, ובאמת זה שחוק הכסיל אפס מרמזין על הנ"ל כי ניתנה הנבואה מנו"ה הנ"ל לנערים וכסילים, (ועכשיו בעוה"ר עשתה הקליפה שחוק מקארטין והוא שחוק הכסיל היפוך חכמת התורה שנרמזה בחנוכה)

כא והנה פורים נגד היכל ב' עצם השמים הוד ושם הכוס חיין ונגדו עשו זלע"ז בסעודות אחשורוש והשתי' כדת ואמרו חכמז"ל כדת של תורה היינו כמו בקדושה זלע"ז שם כוסי רוי' כן רצו לעשות הם וכאשר ניצולו השי"ת תקנו ג"כ לשתות עד דלא ידע וכו'. ועוד מצאתי בדברי הגראז"ל ב' ענינים מראים כי פורים בהיכל זה האחד עיין בהיכל ב' בראשית בענין ב' רוחין שבהיכל הב' שאנו עוסקין בו האחד, חיור והשני השמאלי חיור ותכלא והתכלא הנ"ל מתקשר בסומך שבהיכל הראשון והביא שם הגר"א ז"ל מזוהר תרומה קל"ט כי התכלא כאשר מהקשר בחיורא נעשה ירוק כמ"ש שם כד אתי צפרא ואתער ימינא נפיק האי נהורא ומטי עד האי תכלא ואשתנו מכמה דהוה והוא זמן ק"ש ותפלה שאז מתקשרין הנהורין וז"ש משיכיר בין תכלת לכרתי עי"ש. ועיין מ"ש בהיכל ב' פקודי בענין הב' גוונים הנ"ל תכלת ולבן כסא דין וכסא רחמים וז"ש אסתר ירקרקת היתה אלא שחוט של חסד משוך עלי' היינו הגוון חיוור הנ"ל (ולכן נעשה התכלא ירוק כנ"ל) ולכן בימי' נגזר כלי' על ישראל וניצולו בסוד כסא תכלא וכסא רחמים חיור עי"ש **([וזה ענין חור כרפס ותכלת ג' גוונים הנ"ל כמ"ש בתרגום כי חור גוון חיוור וכרפס ירוק ככרתי. וי"ל עוד כי מרומזין בזה כל הג' היכלות נה"י כי התכלא מתקשר בהיכל התחתון והחיוורא בהיכל נוגה. אחוז בחבלי בוץ וארגמן המה היכלי אהבה וזכות כמ"ש הגראז"ל בהיכלות כי בד בהיכל הזכות וארגמן בהיכל אהבה וכן גלילי כסף ועמודי שש בהיכל הרצון שכולל ששה היכלין מטות זהב וכסף בהיכל קה"ק ששם המטה כידוע מהאריז"ל כי שם השכיבנו אבינו לשלום והוא כולל ד' כחב"ד ד' רגלי הכסא והוא בהט ושש ודר וסוחרת עיין לקמן פכ"ד כי אחשורוש רצה לדמות לקדושה, וכן נרמז שם כל עולמות הקדושים ברמז ושם הזיוג בהיכל קה"ק כי המלכות מתלבשת שם תה והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים בסוד כלי מ"נ כי בכל יום מקבלת כלי חדש ומלכא טעם בתולה טעים כידוע והכלי הוא מבינה כלי זהב, ושם היין מונח בחותם תוך חותם ויין מלכות רב פי"ד המלך בסוד היד דבינה שירדה שם ונעשה כלי לקבל המ"נ כמ"ש בידך אפקיד רוחי כידוע]:)** והענין עפ"י