בנין שמואל קכז

באוירא עילאה יו"ד דנפיק מאוי"ר ונשאר או"ר כמ"ש הגראז"ל בס"ד כי שורש אבא באוירא ושורש אמא במ"ס אוירא ובוצינא חו"ג. והנה למעלה בבית עולם ח"א ביארנו בחינות בית המקדש בש"ק דא"א ובחינות קה"ק על בחינות רדל"א ג"ר דעתיק וגם על בחינות אוירא עילאה כי כללות רדל"א אחזי נהורא בהאי אוירא כמ"ש בע"ח. ולפי"ז אפשר לומר כי זה ענין כניסת הכה"ג ביוה"כ לקה"ק בסוד עליית אבא לאוירא עילאה והוא אפשר סוד עליות קיטו"ר ענן הקטור"ת בקה"ק בסוד האוירא כמ"ש קיטר"א בגולמא נעוץ בעיזקא שפירשו על יוד דאוירא שנעוץ בעיזקא במ"ס ולכן אינה כשירה העבודה רק בכה"ג: והנה ידעתי כי תשאלני דא"כ אם בבחינות חכמה ששורשה מאוירא נתקן כל עבודת יוה"כ על סוד האוירא, א"כ מכ"ש בשבועות בחינות אוירא בעצמו למה אין אנו עושין שום רמז לזה ואין נכנסין לקה"ק. אולם התירוץ פשוט חוץ ממה שנבאר לקמן אי"ה עיקר ענין עבודת יוה"כ בקה"ק. אבל גם לדרכינו ניחא עפימ"ש למעלה בסימן ד' שלכן השנה מתחלת מר"ה ממ"ס ולא מפסח ושבועות כי שם למעלה מן הקרום והפרסא א"א להשיג עי"ש. וכבר אמרו כי כל ספירה וכל עולם מתגלה ע"י התחתון ממנו וכן פירשו הנסתרות לד"א והנגלות לנו ולבנינו היינו כי הנסתרות נתגלו ע"י הבנים ומדריגות התחתונות מגלות העליונות. וכתוב בזאת יבא אהרן אל הקודש ופירשו בזוהר ותיקונים כי בזאת היא מדת המלכות שא"א לכנוס בלעדה והיא יוד זעירא קטנה והכה"ג מעלה אותה לשורשו חכמה יוד שבשם ואח"כ מעלה אותה ליוד עילאה לאוירא עילאה קה"ק. והנה עיין בע"ח בענין כללות רדל"א אחזי נהורי' בהאי אוירא שהוא סוד דעת דעתיק הוא באוירא [אפשר לומר כי כל אחד אזיל לשיטתו כי ידוע כי הדעת פנימיות הת"ת וכן בז"א הדעת ביסוד דבינה בחזה ת"ת לכן לפי שיטת האריז"ל כי ת"ת דעתיק באוירא לכן שם הדעת ג"כ ולפי דברי הגר"א כי חסד באוירא ות"ת בגלגלתא לכן פירש הגר"א כי הדעת בגלגלתא וכבר כתבנו לענ"ד בבתי הנפש בזה כי שיטת הגר"א היא ע"ד ההיכלות עי"ש וא"ש ההי"ב] וכבר ידוע כי הדעת שורש הז"ת ואפשר זה ענין ההזאות של יוה"כ בקה"ק אחת למעלה בסוד הדעת ושבע למטה ז"ת

וכן כל ענין ההגרלה על ב' השעירים ביוה"כ שכתוב בסה"ק הענין כי אנו צריכין לתת לו חלק ביוה"כ שלא יקטרג. והנה למטה הבדל רב ועצום בין הקדושה ולהבדיל בין הקליפה ואנו צריכין להעלותן אל שורש השרשים כי שם בשורש

לא

**(ועפי"ז תבין ג"כ דברי הגראז"ל בשה"ש בד' פסוקים הראשונים שהן נגד ד' חושים וג' נר"ן עם הגוף ונגד ג' רגלים עם שמ"ע. שיר השירים נגד הכלים והגוף ונגד פסח. ישקיני מנשיקות נגד הנפש ונגד שבועות ששם במ"ת הי' הנשיקים. לריח שמניך נגד הרוח וז"א ונגד סוכות שמקריבין עין פרים עבור או"ה כי משם יניקתם מן המאור הגדול וזה על כן עלמות אהבוך. ומשכיני נגד הנשמה ושמיני עצרת עי"ש בארוכה. והנה לכאורה קשה דסותר דברי עצמו באד"א סדר המועדים יתבאר אי"ה לקמן בארוכה שפסח במלכות ושבועות בז"א וסוכות בבינה ושמ"ע בחכמה אבל לפמ"ש עכצ"ל ששם נאמר על הפנימיות שבכ"א לכן פסח בפנימיות הגוף הנשפע מהנפש. ושבועות בפנימיות הנפש הנשפע מהרוח. וסוכות פנימיות הרוח הנשפע מבינה לכן שם יניקתם על כן עלמות אהבוך. ושמ"ע פנימיות הבינה הנשפע מהחכמה והבן היטב:)**