בנין שמואל קכא

א"א להשיג, ובזה נוכל להבין למה ר"ה היא ראשית השנה וגם ענין פלוגתת ר"א ור"י אם בניסן נברא או בתשרי כי באמת התחלת השנה מפסח גלגלתא רק כי שם אפס ההשגה ומתחיל ממ"ס ראש השנה ועל דרך שכתב האריז"ל כי ניסן במחשבה ותשרי במעשה כי חכמה סתימאה בחינות מעשה לגבי א"ס ורדל"א שלכן נאמר כולם בחכמה עשית כמ"ש בלקוטי אמרים מהרש"ז ז"ל והנה הדיקנא ידוע שורשה במ"ס וגם ידוע מכוונת התקיעות שכוונתה בדיקנא דא"א כי תיקון העליון מן המצר קראתי וכו', ותיקון הששי ורב חסד עננ' במרחב וגם הב' מזלות סוד השופר לכן תוקעין בר"ה סוד מ"ס. וכן סוד התאדמות פני התוקע בש"ע נהורין שכתוב בכוונות ג"כ שורשן ממ"ס כידוע, וענין בבתי הנפש סימן י"ג שביארנו בשם הגראז"ל כי סוד מ"ס דוגמת היכל הזכות למטה והוא מ"ש כרסי' שביבין דינור ומ"ש ועתיק יומין יתיב על כרסי' היא בחינות אוירא אדם על הכסא ותבין בזה ענין המשפט בר"ה וכסא דין וברחמי עתיק עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים כי שם חסדים גדולים שאין שיעור וערך

ה ודע כי כתב הגראז"ל בליקוטים כי טל וגשם שורשן משערות הראש והזקן כי הטל בגלגלתא טלא דבדולחא כמ"ש שראשי נמלא טל, וגשם בדיקנא מקולות מים רבים אדירים שהוא בדיקנא ושורשו ממ"ס בחינות מים, והנה תתבונן בזה דברים נפלאים כי הנה הטל שורשו בגלגלתא חסד ולכן טל לא מיעצר ועכ"ז הוא בחינות אחורים כי שערות הראש יורדים על העורף והכתף ולכן הכל שוין בו ישראל ואו"ה אבל הגשם שורשו בדיקנא ובמ"ס בחינות גבורות ולכן אינו יורד רק במדה כאשר עושין רצונו של מקום ואם לאו אז ועצר את השמים **(ותתבונן בזה כי בברכת יצחק אשר חשב כי הוא עשו ברך אותו בטל, ולמה לא ברך בגשם כמ"ש בתורה כ"פ ונתתי גשמיכם בעתם וכן למטר השמים תשתה מים, אבל עם הנ"ל יובן כי זה מגיע רק לישראל עושי רצונו לכן זכו לחלקם א"י אשר היא שותית ממי גשמים ולכן באמת לא רצה לברך את יעקב כי מעשיו יקרבוהו ומעשיו ירחקוהו כי הגשם יורד במדה לפי המעשים משא"כ עשו לא יכול לברכהו רק בטל אשר לא מיעצר וברכו שיהי' לברכה, ואולם זכה יעקב וקבל גם את ברכת הטל כמ"ש בגמרא כי אורך ימים בימינה ומכ"ש עושר וכבוד וגם יצחק הודה לזה גם ברוך יהי'. ומשם זכה גם לברכת הוה גביר לאחיך, כי הטל שורשו בגלגלתא שהיא כתר מלכות:)** אבל אעפי"כ הוא בפנים בדיקנא כי אדרבה זה רצונו של הקב"ה לעבוד אותו ובזה ניכר כחן של ישראל כמ"ש היש בהבלי הגוים מגשימים ואמרו חכמז"ל ומעשי ידיהם של צדיקים מגיד הרקיע במה שמתפללין על הגשם והשי"ת מקבל תפלתן ולכן הוא בפנים, ואמרו במדרש שהי' צריך לשאול הגשם בתחילת סוכות כמו בפסח רק בשביל עולי רגלים המתינו בשאלת הגשם עד שמ"ע, וגם אמרינן כי בחג נידונין על המים בירידת הגשם וכן כתוב ביחזקאל שלע"ל האומה אשר לא תעלה לחוג את חג הסוכות ולא עליהם תהי' הגשם ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא עליהם יהי' הגשם, והענין כי ביארנו כי סוכות בחינות אמא שהיא מכוסה בדיקנא ושורשה מתיקון התחתון ונקה ששם עיקר ושורש המים כמ"ש הגר"א בס"ד שתיבות המים נגד ונקה עי"ש, היינו כמ"ש שם בס"ד כי בבראשית מתיבות והארץ היתה עד המים י"ג תיבות נגד י"ג דדיקנא ותיבת המים נגד ונקה וה"ס וזרקתי עליכם