בנין שמואל קיט

הגר"א ז"ל כי לדעת האריז"ל חסד דעתיק בגלגלתא ות"ת באוירא, ולדעת הגר"א ז"ל חסד באוירא ות"ת בגלגלתא וכבר כתבנו תירוץ לפ"ד למעלה בבתי הנפש אולם במוחא מסכימים לדעת אחת שמלובש שם גבורה דעתיק והנה עפי"ז י"ל עפ"י דרך האריז"ל יהיו פסח בחסד דעתיק בגלגלתא שבועות בת"ת באוירא, ר"ה בגבורה במוחא, יוה"כ בנצח דעתיק בחסד דא"א המלובש באבא, וסוכות בהוד דעתיק גבורה דא"א המלובש באמא ושבת יסוד דעתיק בחזה דא"א ושמיני עצרת מלכות דעתיק. ועד"ז יתפרש היטב למה שמיני עצרת אצל סוכות כי ידוע מרבינו האריז"ל כי בכל פרצוף המלכות הפרטיות שלו בעטרת היסוד חוץ מעתיק שהמלכות שלו בהודו לכן שמ"ע מלכות אצל סוכות הוד והוא כפתור ופרח

והנה נבאר מעט הדברים בפרטן הנה לפ"ד יהי' פסח בחסד בגלגלתא דא"א ושם בגלגלתא דא"א באחורי העורף יניקת פרעה מלך מצרים כמ"ש האריז"ל בכוונת הגדה. והנה לדעת הגראז"ל בס"ד כל הז' תיקונים המוזכרים בס"ד ג"ט קר"ע פ"ח כולם בגלגלתא לבדה עי"ש. ועיין למעלה בבתי הנפש פ' י"ג ולפי"ז י"ל שהמה נגד זי"ן ימי פסח (וכן הוא ג"כ לדרך הגראז"ל בסוף ס"ד אביאנו אי"ה לקמן שזי"ן ימי פסח נגד זי"ן דגלגלתא אלא שלא פירש רבינו ענינם בפרטות] והנה סדר הז' תיקונים לדעת הגראז"ל ראשון גלגלתא בעצמה דעת ובינה דעתיק והיא מיסוד דבינה דרדל"א, קרומא חסד, ועמר נקי גבורה, ומצחא ת"ת, ועינים נו"ה, וחוטם ב' תיקונים יסוד ומלכות ב' נקבים שבחוטם והנה כמו כן בזי"ן ימי הפסח הראשון בסוד הדעת שהוא בחינות זי"ן תחתונות דבינה דרדל"א לכן בו יצאו ממצרים בנון תרעי דחירותא של הבינה שלכן נזכר נו"ן פעמים יציאת מצרים בתורה כמ"ש בתיקונים כידוע בכ"מ שיציאת מצרים בבינה ולכן גומרים את ההלל משא"כ בכל הששה ימים, ועפי"ז יאירו עינינו ג"כ בכמה דברים האחד למה מברכין הטל ביום ראשון כי לדעת הגראז"ל הפירש בחד גלגלתא מליא טלא דבדולחא שהיא תיקון אחד כי בגלגלתא בינה שורש הגבורות בוצינא דקרדינותא טלא דבדולחא ואח"כ מתגלה יותר במוחא גבורה דש"ק דע"י והוא ענין נפלא תלי"ת והשני להבין למה מתחילים ימי הספירה מיום שני של פסח וכבר ידוע מ"ש האריז"ל שלכן פסח הוא יו"ט שבוע הראשון של הספירה חסד הכללי וא"כ צ"ע למה לא יתחילו מן יום הראשון אבל עם דברינו ניחא כי יום הראשון בבינה ודעת שורש כולם ומיום השני מתחיל חסד דע"י וביום ב' גבורה. וכן כולם לכן מתחילים למנות ספירה מיום ב'. וכ"א מאלו זי"ן נכלל מזי"ן עד מ"ט ימים. וזה ג"כ מ"ש בתורה וספרתם לכם ממחרת השבת כי יום ראשון של פסח בחינות דעת שורש הששה קצוות בחינות שבת, וזה אפשר כוונת הפייטן ביום א' דפסח בברכת הטל בדעת"ו אביעה חידות בעם זו בזו בטל להחדות, והנה ביום וא"ו של פסח נגד נקב ימין שבחוטם יסוד בו הי' קריעת ים סוף בזכות יוסף כמ"ש הים ראה וינוס ארונו של יוסף ראה ואפשר זה שכתוב בתורה וברוח אפיך נערמו מים וכן נשפת ברוחך כסמו ים וכן בתהילים י"ח ויראו אפיקי מים וכו' מנשמת רוח אפך **(הנה לפמ"ש בפנים ענין שביעי של פסח שסודו בחוטמא יסוד דרדל"א שגגת בחוטמא נוכל להבין בזה ענין קי"ס שנעשה בשביעי ש"פ ויש לי בכאן ענינים עמוקים ואין רצוני להאריך וארמוז בקיצור נמרץ לחכם ומבין מדעתו הנה בהגדה לרבינו הקדוש מקאזניץ ע"פ בצאת ישראל ממצרים הביא בשם רבינו המגיד מהד"ב)**