בנין שמואל קי

בתיקונים נ"ט ב' בהג"ה ואמר שם דשור וארי' המה בקרבנא. אבל אדם וארי' אינם אלא מקבלי הקרבן. והענין כי השור הוא בצפון הוא להתקרב ולכן כל הקרבנות שחיטתן בצפון ולהכלל בדרום. וכן הנשר במערב להכלל ג"כ באדם [היינו כי גבורה נכללת בחסד. ומלכות בת"ת] וכן התקיעות של המסעות לא הי' אלא במזרח ובדרום ומערב וצפון נכללים בהם וכו' ואף לדעת י"ח שהי' תקיעות בכל הרוחות עכ"פ לא נזכר בכתוב לטעם הזה עכת"ד ממילא תבין בזה כי כמו שעיקרי הקרבן רק מב' רוחות צפון ומערב שור ונשר כן גם היסוד שבו הי' עיקר העבודה זריקת הדמים הי' רק במערב וצפון והבן ויתבאר עוד במ"א אי"ה

יז והנה לבאר מעט הדברים ביותר ביאור לפע"ד הקלושה אען ואומר הנה כבר כתבנו למעלה כי היסוד של המזבח לא על יסוד של המלכות ירמוז כ"א על יסוד דזעיר [ובפרט לפמ"ש הגראז"ל הובא למעל' המזבח בחינות יסוד וא"כ עכ"פ נרא' כי יסוד המזבח בסוד יסוד דז"א ועיין בבית הקרבן בארוכה] וכן הסובב על החסד דזעיר שהוא המחבק לנוקבא כאשר תרא' שם בזוהר ולכאורה לפמ"ש כי ביהמ"ק ט"ס ומזבח מלכות עשירית הי' נרא' כי הע"ס שבמזבח המה ע"ס שבמלכות. זאת ועוד שנית כי הנה המזבח טי"ת אמות גבהו והקרנות משלימות לעשר ונרא' מהזוהר שהקרנות בסוד המלכות. וכן מצאתי בכתבי הגר"א ז"ל. והנה לכאורה צ"ע למה הקרנות למעל' מכולם והלא המלכות תחת היסוד. ונרא' כי הוא בסוד אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה. וכן מצאתי ביהל אור במדבר קי"ט עי"ש. כי המלכות עולית לכתר כידוע וא"כ הקרנות בחינות מלכות וכתר. וכן פירש בתורת העולה שהקרנות בחי' כתר ולהבין ביתר ביאור אפשר לומר כי הנה ידוע כי המלכות היא נקודה אחת ויורדים אליו טית מלכיות של ט' ספירות דזעיר ונשתלמת ונגדלת בע"ס גמורות כידוע מע"ח ובלילה נתעלים טי"ת דז"א ונשארה המלכות נקודה אחת לבד והנקודה הזאת היא נקודה עקרית דמלכות כתר שבה בת עין כמ"ש בכוונת ק"ש שע"ה. והנה טית אמות של המזבח ירמזו לטי"ת מלכיות דט"ס דז"א לכן היסוד מרמז על יסוד דז"א וכן כולם וקרנות המזבח וכן מקום המערכה שבין הקרנות בסוד נקודת המלכות כתר שבה לכן המה למעלה בבחינות כתר. והנה החלב שורשו ביסוד כמ"ש ייני עם חלבי גוף וברית כמש"ל ודם במלכות ונתחלפו כאן דם ביסוד וחלב במזבח בסוד היחוד כי הוא מעלה אליו מ"נ גבורות שהוא הדם לכן הדם ביסוד, והוא נותן בה טיפה זרעית לובן חלב לכן החלב במערכה שביארנו בסוד נקודת המלכות. ועיין מ"ש למעלה בבית עולם א' סימן ג' מ"ש בע"מ בסוד ואנכי נטעתיך שורק אברהם למטה במלכות ויצחק ביסוד ויעקב בת"ת. ועיין מש"ש לענ"ד שכ"ז בסוד המלכות בעצמה וכן כאן בכללות המזבח בסוד המלכות. הרי החלב שהוא החסד בסוד אברהם במלכות שבה והדם גבורות ביסוד

והנה גם האברים היו נקרבים על המזבח עם החלב והם רמ"ח איברי העולה מסטרא דחסד והם מסטרא דאברה"ם בגימ' רמ"ח בימינא. והדם הוא בשס"ה גידין בשמאלא כמ"ש בזוהר בכ"מ כי רמ"ח מ"ע בימין ושס"ה ל"ת משמאלא. לכן האברי"ם רמ"ח בסוד אב"ר מאברה"ם במזבח מלכות כי אברהם גר צדק במלכות. והדם גבורות ביסוד יצחק קץ ח"י ולכן נקרא גי"ד כי בו שורש הגידים ולכן הדם אינו נזרק רק ביום בסוד יסוד דכורא והאברים הולכין ונקטרין כל הלילה היא העולה על מוקדה כל הלילה בסוד המלכות והבן. ואי"ה בבית קרבן