עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › בת עין

בת עין פט

Bat Ayin 89 · בת עין · free full Hebrew text

Open in the reader →

שמתיירא מעונש ורוצה בקיבול שכר טוב בעוה"ז הגשמי ובחינה זו אם שעכ"פ הוא נשמר מעבירות וגם עושה חצות ומע"ט אעפ"כ מדריגה פחותה היא מאוד אמנם יש עוד בחי' שנית הטובה ממנה והוא מי שהוא יודע ומבין שכל מעשה ידי אדם ותענוגי עוה"ז הבל המה מעשה תעתועים ואין להם קיום ותכלית ועיקר בריאת עוה"ז ותכליתו אינו אלא בשביל לתקן עצמו בפרוזדור לכנס לטרקלין ושם הוא עיקר התענוג וקיבול שכר כמאחז"ל יפה שעה אחת בקורת רוח לעולם הבא וכו' ועי"ז הוא מואם באמת בכל תענוגי עולם הזה והבליו ומעשיו ומשתוקק תמיד לעבוד את ה' באמת כדי שיזכה לחיי עוה"ב ובחי' זו גדולה הרבה מבחי' הא' אבל עכ"פ גם בחי' זו נקרא עובד ע"מ לקבל פרס בעוה"ב ואין זה שלימות העבודה ועיקר העבודה היא בבחי' השלישית והוא מי שאינו מצפה לשום תשלום שכר לא בעוה"ז ולא בעולם הבא רק כל תשוקתו ומגמתו וחמדתו לדבק במקור החיים ולעשות רצונו ית' לייחד קוב"ה ושכינתי' באהבה בתענוגים בכלות הנפש והשתוקקת לדבק בו ית' וליבטל אליו לעשות רצונו בלבד ואפילו בעסקו בעניני עוה"ז ההכרחיים כגון אכילה ושתיה וכדומה אין כוונתו למלאות תאוותו כ"א להציל העשוק מיד עושקו להוציא הנצוצות הקדושים שבמאכל ההוא המחיה ומהווה אותו מאין ליש כמאה"כ כי כל בשמים ובארץ ות"א דאחיד בשמיא ובארעא ר"ל כל הוא בחי' חיות הקודש הרוחני שנשתלשל משמים להחיות לארץ וכל אשר בה, כל בחי' הגשמיים וכוונת העובד בבחי' זו הג' הוא רק להעלותו אותו חיות הרוחני בחי' כל המחיה אותו המאכל והמשתה שאוכל להעלות אותו לשרשו ולמקורו הקדוש ויציל החיות ע"י ברכתו שבירך בכוונה וע"י כוונת אכילתו שהוא כדי לעבוד את ה' בכח האכילה ההוא שהוא עשוק בין הקליפות להצילו מהם ולהחזירו לבעליו ולמקור הקדוש וזשאה"כ ואל אצילי ב"י לא שלח ידו וגו' פי' ב"י שהם בבחי' אצילי לשון הצלה פי' שכוונתם תמיד להציל עשוק מיד עושק לא שלח ידו ר"ל שהם בבחי' לא שלח ידו שאינם רוצים לקבל בחי' קיבול שכר הנקרא יד כמאה"כ פותח את ידך ומשביע וגו' ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו וגו' פי' שב"י שהיו בבחי' הצלה כנ"ל ולא בבחי' קיבול שכר ופתיחת יד הם ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו ר"ל שהיה להם בחי' אלהים בחי' יראה אפילו בשעת אכילה ושתיה ועי"ז שהוציאו ישראל הנצוצות הק' מהקליפות נכרתו האלילים וכל עובדיהם נפלו לפניהם כמאה"כ והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' פי' כאשר הרים משה והפריש מלשון תרומה והפרשה שהפריש את יד"ו בחי' פתיחת יד וקיבול פרס ועבד את ה' רק באהבה בתענוגים רק להציל עשוק מיד עושקו עי"ז ממילא וגבר ישראל ונפל, עמלק וגם עי"ז נתהוו שבאו העמים לישראל וזהו וישמע יתרו את כל אשר עשה וגו' פי' שיתרו שמע את בחי' אלקות שנתבררו יצא מהקליפות ודבק עצמו למקור הקדושה ומפרש הכתוב ע"י מה שמע בחי' אלקות כ"כ עד שנתגייר ועבד את ה' ואמר את כל אשר עשה וגו' פי' ע"י שזכה לתקן בחי' כל על ידו ויתרו ג"כ נתגייר ובא וזהו ויהי ממחרת אותיות תרחם גימ' ג' פעמים יראה מרמז על ג' בחי' יראה הנ"ל פי' שע"י בחי' תרחם ג' בחי' יראה הנ"ל וישב משה לשפוט את העם ר"ל מה הוא ענין המשפט להציל עשוק מיד עושקו הוא להוציא הנצוצות הקדושים כנ"ל ואותה בחי' ומדריגה המעולה ביראה השיגו ישראל בשעת מתן תורה ואחז"ל שהתורה ניתנה בשבת כי מדריגת יראה כזו א"א להשיג כ"א בשבת אמנם כשראו והשיגו ישראל בחי' מדריגה הגדולה הזאת נתייראו מאוד שלא יפלו ממנה לגמרי כי גדולה היא מאוד וע"ז אמרו למשה דבר אתה עמנו ולא נמות פי' דבר אתה עמנו בכדי שיהי' מדריגה קטנה ממנה וכדי שנוכל לעמוד בה כ"א ידבר אלהים עמנו ונהיה במדריגה גדולה מתייראים אנחנו שלא נמות ר"ל שלא ניפול ממנה לגמרי וע"ז השיב משה ואמר אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים וגו' פי' נסו"ת גימט' ששה פעמים אלהים שמרמז על ששה פעמים בחי' יראה היינו שביום השבת כלול ששה בחי' יראה להאיר בחי' א' לכל יום ויום מששת ימי המעשה ולזה נתנה התורה בשבת כדי שתנתן בבחי' גדולה הכולל כל ימי החול להאיר לכל יום ויום בחי' א' כי בימי החול בחי' זו סגורה ונסתרת