בת עין פז

האלהים פי' במקום שהיה שם בחי' אלהים ומצא שם בחי' שהוא סוף המדריגה והגיש אותה לבחי' אי"ן סו"ף גימ' או"ר ונעשה מן הכל, סו"ף ואו"ר גימ' נג"ש ע"כ לא בא יתרו להתגייר אלא כששמע שהקיר עמלק את בנ"י כנ"ל שהטיל בהם אותיות ק"ר אבל קודם לכן לא היה יכול להתקרב כי היו ישראל בבחי' ג' פעמים קדוש וזשה"כ ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו ולכאורה היה צריך לכתוב לבל תחטאו ואותיות ת"י הוא למותר אלא ת"י בגימטריא קדוש ע"כ אמר מרע"ה לבל ת"י תחטאו פי' תחטאו מלשון תחסרו מלשון אני ובני שלמה חטאים פי' לבל תחסרו בחי' ת"י בחי' קדוש שהוא פסוקת זוהמתן וכן יהיה לעתיד לימה"מ שנזכה ב"ב בזכות שלשת האבות ולא יקבלו גרים אמכי"ר וד"ל גם ת"י גימט' ג"ר או"ר שנזכה בזכות ג' אבות לג"פ קדוש גימט' ג"ר או"ר ואז יהיה ה' אחד ושמו אחד אכי"ר

או י"ל וישמע יתרו וגו' פירש"י מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק וכו' הנה ידוע מאחז"ל על פסוק אשר קרך בדרך וגו' שהקיר את ישראל היינו שע"י מלחמת עמלק נשמע שנצלו ממדריגתן ולפי"ז קשה מה שפירש"י שיתרו שמע מלחמת עמלק ועי"ז בא יתרו להתגייר ולהתדבק בישראל אדרבא שע"י מלחמת עמלק נשמע שישראל נפלו ממדריגתן ולמה בא. ולתרץ זה הנה אמרו רז"ל אין מקבלים גרים לימות המשיח והטעם כי ענין קבלת גרים הוא בחי' בירור ניצוצות פי' לברר הניצוצות שיש בתאוות הגשמיות ולהפכם לבחי' קדושה היינו שבכל התאוות והנאות שיש לאדם יעבוד בהם לה' ובזה הוא מברר הניצוצות מהגשמיות לבחי' קדושה אמנם הצדיק שהוא בבחי' גדלות המוחין במדריגה העליונה ואין לו שום תאוה להבלי עוה"ז ואין לו מה לברר ולהפך כי הוא כלו בקדושה ואין בחי' קבלת גרים בחי' בירור ניצוצות ולזה אמרז"ל אין מקבלים גרים לימות המשיח שלא יהיה להם שום בחי' תאוה זרה כנ"ל ולא יקבלו גרים אז והנה בחי' עמלק הוא בחי' יצה"ר בחי' גסות הרוח וע"י בחי' זו מסתלקת השכינה כמאחז"ל כל המתגאה אם חכם חכמתו מסתלקת ממנו פי' שבחי' חכמה בחי' קדושה מסתלקת ממנו ומרומז בפסוק כי יד על כס י"ה כי מה שהיה בחי' שם אדני במילואו נחסר א"נ ונשאר רק אותיות י"ד ומה שהיה בתחל' בבחי' כסא נחסר אות אלף ונשאר כ"ס ומן שם הגדול ב"ה נשאר רק שני אותיות י"ה והחסרון הנ"ל עולה גימ' ס"ג בחי' ג"ס לרמז שע"י בחי' עמלק בחי' גס הרוח נסתלק ממנו בחי' הקדושה שעולה ג"ס כי יען שבחי' הקדושה הוא בחי' שמיני שבשמינית לת"ח בחי' ס"ד בחי' אוז"ן שמספרו ס"ד שהוא בחי' שמועה היינו ששומע ומבין ומקבל בחי' קדושה ואינו משכחו שלא נסתלקה ממנו כי הבחי' שכחה הוא רק מצד הס"א מבחי' עמלק אבל כשזוכה אדם למחות בחי' עמלק בחי' יצה"ר בחי' ג"ס הנ"ל אזי אין לו בחי' שכחה וזשאה"כ מחה תמחה את זכר עמלק לא תשכח היינו אם תמחה בחי' עמלק בחי' ג"ס הנ"ל אזי לא תשכח שלא יהיה לך בחי' שכחה כי בחי' הקדוש' תשרה עליך ולא תסתלק ממך וזהו שאמרו ישראל נעשה ונשמע פי' שיהיה לנו בחי' שמיעה בחי' אוזן כנ"ל על ידי מחיית בחי' עמלק והנה זהו בחי' מלחמת עמלק שצריך האדם להלחם תמיד עם היצה"ר למחותו רק מי שהוא צדיק גמור וכבר גורש היצה"ר מלבו לגמרי שאין לו שום תאוה זרה בלתי לה' לבדו כנ"ל זה אין לו בחי' מלחמת עמלק שאין לו בחי' קבלת גרים כנ"ל לכן כשיצאו ישראל ממצרים והיו במדריגה עליונה בחי' גדלות המוחין ולא היה להם בחי' מלחמת עמלק הנ"ל שלא קבלו גרים אחר קריעת ים סוף כנ"ל לכן לא בא יתרו אז תיכף אחר קריעת ים סוף להתגייר כי אז לא היו ישראל מקבלים אותו כמו שאין מקבלים גרים לימות המשיח רק אחר ששמע מלחמת עמלק אשר קרך בדרך שהקיר את ישראל היינו שנפלו ממדריגתם הראשונה מחמת חילול שבת הגדולה והוצרכו למלחמת עמלק אז תיכף בא יתרו להתגייר כי אז קבלו אותו כנ"ל

ואת שני בניה אשר שם האחר גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ושם האחר אליעזר כי אלהי אבי בעזרי וגו' הרב הקדוש מסדילקאב זלה"ה דקדק בכאן דקדוק גדול שאצל גרשם נאמר לשון כי אמר גר וגו' ואצל אליעזר