בת עין פה

מרומז בפ' ויהי בשלח פרעה את העם וגו' פרעה גימט' עמלק העם וכשיצאו ישראל ממצרים לא יצאו מכל וכל רק שנשלח מאתם העם מתיבת פרעה ונשאר בחי' עמלק היינו גסות וזהו בשלח פרעהיר"ל שנשלחו מבחי' פרעה מלת העם ונשאר עמלק בחי' גסות כנ"ל כסבורים היו כי קרובים המה להקדושה ועי"ז ולא נחם אלהים בדרך זה היינו בבחי' זו שיצאו כי קרוב הוא ממצרים ר"ל שבחי' זו שיצאו ממצרים היא בחי' קרוב שהיא בחי' שקר בחי' גסות כנ"ל והיו צריכים ב"י מקודם ביאת הארץ לתקן אותה בחי' לזכך אותה במדבר ע"כ צריך האדם להתרחק מאוד מאותה בחי' שקר וגסות שהוא מרומז באות ר' רבתי מן אל אחר שורש הקליפות ולדבק א"ע בבחי' שפלות להיות בעיניו נמאס ונבזה ושפל על שלא השיג כלום מעבודתו ית' וישתוקק מאוד לדבק בה' אחד ובחי' זו מרומז באות ד' רבתי מן אחד שיש לו בחי' דלות ושפלות ומצפה לה' אחד כמאמר דוד המלך ע"ה דלותי ולי יהושיע פי' שאני בעצמי דל ושפל ולי יהושיע ר"ל שאני מצפה ומבקש מה' אחד שהוא יושיעני ובאמת צריכים מאוד לזהר בזה כי זהו עיקר עצת היצה"ר כשרואה איש הישראלי בשום בחי' עבודה הוא אומר לו אתה השגת השנה נפלאה ואתה קרוב לה' מאוד ובזה מכניס בו בחי' גסות הרוח ומקלקל הכל וזשאה"כ ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר פי' פרעה הוא היצה"ר ומסית לבני ישראל נבוכים הם בארץ פי' שהם נבוכים ורחוקים מבחי' ארציות סגר ס"ג ר' היינו סג הוא מלשון נסוג אחור וסג אחור התגא של דלית ונעשה ר' רבתא בחי' גסות הנ"ל (או פי' שסג ונסוג אחור מהם בחי' ר' שמרמז לבחי' אל אחר והם קרובים לבחי' קדושה ומכניס בהם בחי' גסות הנ"ל) ע"כ עליהם המדבר היו צריכים להזדככות המדבר וזהו עיקר עבודה לה' לרומם קרן ישראל הוא התג מדלי"ת שנקרא קרן ישראל היינו לעשות תג לר' שיהיה ד' היינו מן אחר אחד וזהו שאמר הכתוב מלחמה לה' בעמלק מד"ר ד"ר לעשות מלחמה עם היצה"ר ולעשות מן רי"ש דלי"ת וידבק עצמו בבחי' דל"ת ואז דלותי ולי יהושיע כנ"ל וזהו בחי' חכמה כ"ח מ"ה להיות בעיניו בבחי' מ"ה באמת ומחמת שגם בזה יתייעץ היצה"ר בערמה ויבא לאדם ויאמר לו עכשיו השגת מדת מ"ה ואז בזה יגיס רוחו ע"כ אמר הכתוב אל יתהלל חכם בחכמתו פי' כשיש לאדם בחי' חכמה כח מה ע"י שהשיג כלום מגדולת הבוב"ה אל יתהלל באותה בחי' ולא ישמע לעצת היצה"ר שאומר לו כבר השגת שום השגה כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי ר"ל שאם תשכיל היטיב לידע אותי גדולת הבוב"ה אז תבין אם תוכל להתפלל בהשגה כי אז ידע באמת שהוא עדיין רחוק מה' והוא בבחי' דל ושפל ואז יהיה נקרא תרומה לה' תרי ממאה פי' שעשה מן אות ר' שהוא מאתים עושה ממנה ד' שהוא ארבע תרי למאה מן שני מאות נעשה ארבעה שהוא ד' רבתי מן אחד וזהו מחה תמחה בלשון נוסח ר"ל שתעשה מלחמה זו בעצמך למחות זכר עמלק בחי' גסות וגאוה ולעשות מן ד"ר ד"ר מן ר' תעשה ד' כנ"ל וכפול הלשון ע"ד שאחז"ל מאוד מאוד הוי שפל רוח עד קצה האחרון ואז יהיה מרכבה לשכינה ע"י שיעשה תמיד מלחמה זו בעצמו כיון שידע האמת שהוא עדיין רחוק מה' וכשיהיה בבחי' זו אז הבטיחו ה' ואמר מחה אמחה בלשון מדבר בעדו פי' שה' בעצמו יהיה בעזרו למחות בחי' הגסות והגאוה ממנו ואז יתגדל ויתקדש שמיה רבא ויתמלא שמו הגדול ויהיה מן י"ה הוי"ה במילואו ויהיה השם שלם ומבורך לעלם ולעלמי עלמיא ב"ב אמן כן יהי רצון:

פרשת יתרו

וישמע יתרו כו' אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים פירש"י שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק וקשה ממה דאיתא בגמ' מ"ד אשר קרך בדרך שהקיר את בנ"י כאדם שנכנס לאמבטי וכו'. וקשה לפ"ז על פיר' רש"י שפירש שיתרו בא על שמועת מלחמת עמלק אדרבה לפי הגמ' לא היה לו לבא לפי שהקיר אותם ונפלו ממדריגתם ולהבין כ"ז הנה כתיב ויעמד העם על משה מבוקר עד ערב אמרו חז"ל מכאן שהדן דין אמת לאמתו כאלו נעשה שותף להקב"ה במע"ב נאמר כאן מבוקר עד ערב ונאמר במע"ב ויהי ערב ויהי בוקר יום א' ע"כ. והענין הוא