בת עין ס

או אמר ע"ז הדרך דהנה נודע כי כל בחי' הגבורות והדינים ר"ל הנעשים בעולם המה נמשכים מההסתלקות בחי' השגחת הבורא ית"ש בפרטי פרטים ח"ו מלב האדם ונסתלק ח"ו בחי' יראת ה' מנגד עיניו אמנם אם האדם יודע מיעוט ערכו ופחיתות מדרגתו ומאמין באמו"ש שבלתי אפשרי לעשות קטנה או גדולה אם ה' לא צוה וכל תנועותיו והרגשותיו ומעשיו הכל המה בהשגחת השי"ת המשגיח בפרטי פרטים ומלא כל הארץ כבודו וכמ"ש אם יסתר איש במסתרי' וגו' ומזה בא אצלו הפחד והיראה מה' ומהדר גאונו לקיים שויתי ה' לנגדי תמיד אז נתבטלו כל הדינים וגורם להמשיך שפע וברכה ממקור החסד שלא יחסר כל טוב ממנו כמאה"כ תמים תהיה עם ה' אלקיך היינו מי שהוא בבחי' עם ה' שמאמין שכל פעולותיו תמיד המה עם השגחת הבורא ית' כנ"ל אז הוא בבחי' תמים שהשי"ת משפיע עליו כל סוב שלא יחסר ממנו כלל והוא בבחי' תמימות בלי חסרון כלל וע"פ דברינו אלה ירמוז הכתוב כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות היינו מי שמאמין שכל פעולותיו עם ה' המה ובהשגחתו ית' הוא הגורם להמשיך חסד עליון בזה העולם וגם החסד בא בה"א הידוע לרמז כי זאת היא עיקר החסד אצל האדם אשר בא למדריגת עבודת השי"ת להכיר פעולת ה' בכל תנועותיו והרגשותיו שהכל הוא בהשגחת השי"ת אשר זכה לזה ולא מצד מעשיו הוא רק מחסדי ה ית' אשר הופיע עליו מאורו ית' אור החסד והרחמים וזהו והרבה עמו פדות שמשפיע בבחי' זו הרבה פדות ושפע וברכה על הכללות והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו ע"י בחי' עבודה זו ובחי' זו בחי' החסד נמשך מבחי' חכמה כ"ח מ"ה שהיא בחי' ענוה מ"ה אנו מ"ה חייט להאמין שעיקר עבודה היא להאמין באמו"ש שבלעדו ית' אין אנו יכולים לעשות שוש פעולה והוא המשגיח בפרטי פרטים וכל מעשה הטוב הכל נמשך מאתו ית' מבחי' החסד והרחמים כנ"ל ובחי' חכמה נקרא אב ואב הוא א"ב אותיות כסדרן הוא בחי' חסד והנה יהודה כשראה ששלט על בנימין בחי' גבורות ודינים באומרו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם ויגש אליו יהודה פי' שהגיש ובא במחשבתו אל תיבת אביכ"ם גימט' חכמה הנקראת א"ב אשר רמו לו יוסף להמשיך בחי' זו בחי' רב חסד ורחמים לבטל כל הדינים ולהמשיך בחי' אלי"ו יהודה גימט' החסד ואח"כ ויאמר בי אדוני שהכניס בחי' זו בבחי' דיבור להמשיך מקור החסד גם תיבות ב"י אדוני גימטריא החסד כ"ז מרמז לבטל כל הגבורות והדינים ולהמשיך ממקור החסד שפע וברכה על הכללות אמן כן יהי רצון

או יאמר עז"ה כי כמוך כפרעה וגו' דהנה הגלות התחיל מבנימין כמ"ש הכתוב האיש וגו' יהיה לי עבד ולכך כשנכנסו לא"י היה המשכן בחלקו והנה כשהיו ישראל שרוים על אדמתן היו בבחי' התגלות היינו לצדיקים היו נשפעין כל טוב והיו עולים מעלה מעלה והרשעים מטה מטה אבל בגלות בבל לא היה כן שהיו בבחי' הסתר פנים שאפילו ישראל שעשו רצונו של מקום אין חילוק ביניהם לבין בני בבל וכ"ש בין צדיקים לרשעים אין היכר בהתגלות וזהו ויגש אליו יהודה אל הבוב"ה ויאמר בי אדוני וגו' ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה פי' מי שהוא כמוך שמדמה א"ע ליוצרו מה הוא רחום כפרעה בתמיה יהיה דומה אצלך כפרעה: או א"ל בד"ז שיהודה התנצל ואמר ואל יחר אפך במעשה אדם כי כמוך ר"ל אפילו מי שהוא כמוך הוא כפרעה ואין הפרש כלל לכך אל יחר אפך בי במה שאין אני עושה רצונך

בפסוק מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט וכו' שהכתוב מתמיה היתכן שהאדם יוכל לידבק בחיי החיים אם לא יהיה לו הבחי' שוב יום אחד לפני מיתתך ובמה יכול האדם לבא לזה הבחי' מפ' הפסוק. ימל"ט גימט' חנוכה כלומר אם יש לו מדת הכנעה וענוה באמת בי חנוכה מורה על הכנעה כי נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עטרה כי אין גבהות לפני המקום ב"ה ובמדת ענוה יכול לדבק בחיי החיים ב"ה: פרשת ויחי

ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה וגו': פירש"י ז"ל למה פרשה זו סתומה לפי