בת עין ל

נקרא מעלמא דחירות כידוע כי בחי' יראה תתאה הוא בבחי' שעבוד שמתיירא מעונש כנ"ל אבל כשמגיע לבחי' ירא' עילאה יראת הבושת לבד ואינו מתיירא עוד מבחי' עונש כי הוא מופשט מגשמיות מבחי' תענוג גשמי רק שיראתו הוא גודל בושה מכבודו ית' זה בחי' חירות משארי יראות רק יראה אחת יש לו והוא בחי' עבד"י הם ולא כנ"ל וזהו בחי' משה עבד"י ולבחי' זה א"א להגיע כ"א ע"י עסק התורה ביגיעה רבה ובשקידה והתמדה שישים כל מחשבתו ולבו רק בעיון התור' והמצות ועי"ז נתקדש מוחו ולבו ויוכל להגיע לבחי' יראה עילאה וזהו ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ופי' שע"י לימוד התורה בבאר שבע יצא מבחי' ה"א והלך חרנה לבחי' יראה עילאה בחי' חרנה בחי' חירות ומפרש הכתוב סדר הליכתו לבחי' הנ"ל ואמר ויפגע במקום וגו' ויקח מאבני המקום פי' שבכל בחי' שפגע הסתכל בתכליתו וראשיתו למה נברא ועל מה נברא הלא כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו והאלהים עשה שייראו מלפניו וכן התבונן בכל דבר ועי"ז הגיע תחלה לבחי' יראה תתאה בשלימות ומרומז בפסוק ויקח "מאבני "המקום "וישם "מראשותיו ר"ת גימטריא צ"א כמספר שני שמות הוי"ה אדנ"י בחי' וה' בהיכל קדשו שנסתכל בכל דבר איך שבכל דבר נברא יש בחי' ה' בהיכל קדשו שנמשך ע"י ך"ב אותיות התורה כנ"ל ומרומז בתיבת וישכב במקום ההוא נוטרוקין י"ש כ"ב במקום ההוא פי' הבין שיש בחי' כ"ב אותיות בכל נברא ועי"ז ויחלום וגו' פי' שהגיע לבחי' ויחלום בחי' חולם בחי' נקודות שלמעל' מן האותיות כנ"ל בחי' יראה עילאה כנ"ל והנה סולם מוצב ארצה פי' שראה שבחי' יראה היא בחי' סול"ם מרומז לבחי' ר"ב חס"ד בחי' רח"ל ולא"ה כי סל"ם במילואו כזה סמ"ך למ"ד מ"ם גימט' ר"ב חס"ד גימט' רחל לאה בחי' יראה תתאה ויראה עילאה הוא בחי' סלם שמוצב ארצה היינו שהתחלת היראה מבחי' ארץ מלמטה ומגיע השמימה שמגיע לבחי' יראה עילאה לכן ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כ"א בית אלהים פי' שיש כאן בית אלהים ר"ל ב' בחי' יראה כי אלהים מרמז לבחי' יראה כנודע יה"ר שנזכה לזה אכיה"ר

וללבן שתי בנות וגו' ועיני לאה רכות וגו' פירש"י שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובכתה וגו' ולהבין זה הנה ידוע מאחז"ל כתיב כי לא יראני האדם וחי וגו' וכתיב ואראה את ה' וגו' וקשיא קראי אהדדי ותירצו כאן באספקלריא המאירה כאן באספקלריא שאינה מאירה וכו' ע"כ פירוש אספקלריא נקרא דבר שהוא זך ונקי עד שיכולים לראות בו והוא בחי' אור אמנם יש שני בחי' אור בחי' א' אור מצות מעשיות כגון אור ארץ ישראל מי שזוכה להשיג בחי' אור א"י בשלימות וליכנס בקדושתה כגון הכהן גדול שזכה ליכנס בכל עשר קדושות א"י המוזכרים במשנה עד שזכה ליכנס לפני ולפנים בקדושה וטהרה וזהו בחי' אור א"י בשלימות ונקרא אספקלריא שאינה מאירה ויש עוד בחי' ב' בחי' אור גדולה מראשונה והיא אור תורה שמלבד גודל מעלת הלימוד שיש בה יש עוד מעלה שמאירת עינים להאיר ללומדיה במצות ה' וללמדם דרך ה' ועבודתו ולזה נקרא בחי' אור אספקלריא המאירה ע"ש שמאירת עינים ומלמדת האדם דרך ה' וז"ש חז"ל על יקרה היא מפנינים יקרה היא מכ"ג שנכנס לפני ולפנים פי שגדול אור תורה יותר מבחי' אור א"י שהשיג הכה"ג בשלימות כנ"ל וא"א להגיע לבחי' אור תורה זו כ"א ע"י בחי' דעת התחברות חו"ג היינו שילמוד באהבה ויראה וזה היתה בחי' יעקב שכולל שני הבחי' חו"ג בתי' אברהם ויצחק כמו התורה שכלולה משניהם זכור ושמור מ"ע ומל"ת חו"ג ולזה רמזו רז"ל ע"פ אדם כי ימות באוהל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה ר"ל ימו"ת גימט' אברהם יצחק היינו שיגיע אדם לבחי' ימות כולל שני הבחי' כנ"ל ואז באוה"ל ר"ל כאשר יהיה לימודו בזה האופן אז נעשה לו האור תורה בחי' אוהל להקיפו ולשמרו עמ"ז ופניה ח"ו לבלתי תיכנס בקודש ומחמת גודל אורה א"א להתסכל בה עד שנתלבש בלבוש א"י ואז יכול להסתכל בה ע"ש הלבוש וזהו שתירצו רז"ל כאן באספקלריא כו' ר"ל משרע"ה שהיה בח"ל והיה מתנבא מאור תורה לבד בלי לבוש א"י וע"כ כתיב ביה כי לא יראני האדם, וגו' היינו מחמת גודל האור בלי לבוש כנ"ל אבל שאר נביאים שהיו בא"י והסתכלו ע"י לבוש א"י וע"כ כתב ואראה שהיו יכולין להסתכל ע"י אספקלריא שאינה