בת עין כז

אברהם כמאחז"ל תולדותיהם של צדיקים מע"ט ומפרש הכתוב שעיקר הבחי' טובה שהי' ליצחק היה מדה זו אברהם הוליד את יצחק ר"ל שהכל תלה בזכות אברהם ואם שכל עבודתו לה' רק אברהם הוליד והמשיך לו קדוש' מן השמים כנ"ל ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וגו' פירוש ארבעים מרמז לשני פעמים ך' רמו לשני פעמים הכנעה כנ"ל ר"ל שהיה ליצחק שני הבחי' בשלימות ועי"ז בקחתו את חבקה אותיות קרב ה' ר"ל שע"י בחי' הנ"ל קרב ה' שכינתא עילאה לקב"ה בחי' יחוד קב"ה ושכינתיה בת בתואל הארמי פירש ע"ד דאיתא בזוהר בת בתואל בתו של אל כדאיתא במדרש הנעלם רב הונא אמר לא כך הוא אנא הוינא בכרכי הים ושמענא דהוו קראן לההיא גרמא דשדרה ההוא דאשתאר בקברא מכל גופא בתואל רמאה שאלית עליו ואמרו דאיהי ברישא דאיהי רמאה מכל שאר גרמי דתנא אמר ר' שמעון ההוא גרמא למה אשתאר בקיומא יתיר מכל שאר גרמי משום דאיהי רמאה ולית סובל טעמא דמזונא כשאר גרמי ובגין כך הוא תקיף מכל גרמי והוא להוי עיקרא דגופא אתבני מניה הה"ד בת בתואל הארמי ע"כ לעניננו רמזו בזה לבחי' הכנעה ושפלות נבזה בעיניו נמאס וכל תענוגי עוה"ז הם כאין חשובים אצלו נגד רוממותו ית' וע"כ לית סובל טעמו מעוה"ז וכל תאוותו והשתוקקותו רק לטעום שם טוב טעם מנועם ה' ועי"ז אית לי' קיום לתחיה וע"י בחי' זו יהי' תה"מ לעתיד ומרומז בברכה מחיה המתים ר"ת מ"ה מחיה אותיות מ"ה ח"י ר"ל ע"י בחי' מ"ה שהוא ענוה יהי' בחי' ח"י לעתיד ובחי' זו נקראת בתואל הארמי ואותה בחי' השיג יצחק ודבק בה והורשה גם ליעקב ויה"ר שנירש גם אנו אותה אכי"ר

ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק וגו'. להבין כפל הלשון ע"פ הידוע שיש סני בחי' בעבוד' הבורא ב"ה שמחויב איש הישראלי בשם א' בעבודת הקודש בתורה ותפלה ומעשה המצות והשני בכל פרטי ענינים גשמיים ההכרחים שבלתי אפשר אולתם כגון אכילה ושתיה וכדומה שיהיה כל מעשיו בהם בחכמה ובתבונה ובדעת בהתקפרות להבורא ב"ה ולשמור א"ע לבלתי נטות את מחשבתו למדות ההפכיים לאהוב ח"ו אהבה רעה או יראה זולת יראתו יתב' וזהו מרומז במה"כ וידו אוחזת בעקב עשו פי' אפילו בעקב בחי' עקביים בחי' עשו ענינים גשמיים גם שם נתן את נפשו שיגיע להבוב"ה צד הנאה ולזה נקרא יעקב י' עקב כי יו"ד מרמז על בחי' חכמה שהיה לו בעקב בבחי' עקביים להעלותם לקשרם לה' וע"פ דברים אלו יובן מאמר הכתוב ותן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ יעבדוך עמים וגו' וגם נקדים מאחז"ל כשאדם עושה רצונו של מקום מלאכתו נעשית ע"י אחרים רצונו של מקום הוא הדרך הטוב אשר ביארנו שזה הוא עיקר רצון הבורא אשר עלה במחשבתו לברוא בשביל צדיקים שלא יעדר מבחי' עבודתם לה' בשום דבר אפי' באכילה ושתייה וכדומה בכולם יכוין בהם לעבודתו ית' וכשאדם עושה כן אזי מלאכתו נעשית על ידי אחרים והנה ידוע שמלת שמים מרמזים על בחי' התורה והמצות בחי' רוחניות ומלת ארץ מרמז על בחי' גשמיים וזהו שבירך יצחק את יעקב ויתן לך והוא נסמך אחר תיבת ה' בחי' הקדושה ר"ל ע"י הבחי' הקדושה הנ"ל יזכה לבחי' ויתן לך האלהים פי' שיתן לך בחי' אלהים בחי' יראה והשראת השכינה מטל השמים בחי' רוחניות ומשמני הארץ בחי' גשמיות ר"ל בכולם יהיה לך בחי' יראה והשראת השכינ' ואז מלאכתך נעשית ע"י אחרים וזהו שאמר לעשו והי' כאשר תריד ופרקת עולו מעל צווארך היינו כשיהיה ליעקב אחיך ח"ו בחי' ירידה ולא יעלו בחי' גשמיות בחי' עשו לקשרם למקור' ואז לא יתקיימו יעבדוך עמים ופרקת עולו מעל צווארך והנה שני בחי' עבודות הנ"ל המתייחסים אל בחי' שמים וארץ הם מכונים ג"כ אל בחי' יו"ד ה"א ר"ל יו"ד מרמז אל בחי' רוחניים וה"א מרמז לבחי' גשמיים וזהו בחי' שבת גימט' שמים וארץ יו"ד ה"א וזהו ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם לדרתם כתיב חסר היינו שיעשה מבחי' רי"ש המרומז לאל אחר ח"ו שהוא מרמז על הגשמיות יעשה בחי' דל"ת המרמז לבחי' קדושה דל"ת של אחד וזהו שאמרו חז"ל בינוני תורם א' מחמשי' פי' שעוש' מן רי"ש דלי"ת שהוא אחד מחמשים וזהו ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא כי שני הבחי' הנ"ל נקראים בשם