בת עין כו

בחי' הקדושה והכנעה וענוה ושמו מרמז לזה יעקב י' עקב ר"ל יוד היא הקטנה שבאותיות עקב מרמז ונפשי כעפר לכל תהיה הנדוש בעקב וחרמו לשני הבחי' שיש במדת ענוה כי יש מי שהוא עניו אבל הוא בעצמו מרגיש במדה טובה ההוא ואם כי גם זה טובה היא אבל יש מדריג' גדול' הימנה והוא שגם הוא בעצמו אינו מרגיש במדת ענוה שבו כי סבור הוא בדעתו שלפי פחיתות ערכו וקטנותו עדיין הוא נקרא מתגאה נגד גודל רוממותו יתב' וכדאיתא באוה"ח ע"פ והאיש משה עניו מאוד ע"ש ובמלת יעקב מרומז שני המדרגות מבחי' ענוה הנ"ל ובחי' אלו ירש יעקב מיצחק אביו שפשט צווארו להשחט לעולה לה' ועל כל זה לא החזיק טובה לעצמו לומר שעמד בנסיון מרוב קדושתו והכנעותו וענוותנותו נגד גדולתו ורוממותו ית' וחסדיו כי אם תלה הכל שזה שעמד בנסיון שהי היה בעזרו במתנת חנם ובעבור אברהם אביו שזיכה לבנו שיעמוד בנסיון כזה אבל לא תלה יצחק בכח עצמו וע"ז נקרא יצחק עולה תמימה ע"ש תמים תהיה עם ה' אלהיך ונכתב בתורה ת' רבתי לרמז על בחי' הכנעה כפולה הנ"ל כי ידוע שבחי' הכנעה נקרא כ"ף כפופה והוא בחי' א' אבל בחי' השניה נקרא ת' שהיא כ' פעמים כ' הכנעה כפולה ומכופלת שאפילו על בחי' ענוה שבו אינו מחזיק טובה לעצמו מגודל הכנעותו וביטולו וזהו בחי' תמים תהיה וגו' בתי"ו רבתא שנכתב בתורה במלת תמים תהי' וגו' וע"ז נקרא יצחק עולה תמימה כמאמר הכתוב תמים יהי' לרצון לה' וזהו שפרש"י ע"פ אל תרד מצרימה וגו' ופי' רש"י כי חו"ל אינו כדאי לבחינ' זו שהיא נקרא עולה תמימה פי' כי בחי' הכנעה כזו אינה כדאי להיות בחו"ל רק בא"י מקום קדוש' ולפי זה ניחא מה שאה"כ והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי ולכאור' קשה וכי ח"ו לא היה ליצחק שום זכות בעצמו עד שניתלה דוקא באברהם הלא יצחק היה עולה תמימה ולפי דרכינו א"ש שכן אמר לו הקב"ה ליצחק והרביתי את וגו' בעבור שאתה תולה באברהם את בחי' עבדי ר"ל כל עבודתך שאתה עובד אותי אתה תולה ואומר שאינ' כוחך ועוצם ידך כ"א אני מזכה אותך בעבודה זו בעבור אברהם אביך ואינך מחזיק טובה לעצמך כלל וע"ז התפלל גם דהמע"ה לזכות לבחי' זו ואמר ואני תפלתי לך ה' עת רצון וגו' פי' זאת היא תפלתי לך ה' שאהיה ע"ת ר"ת עולה תמימה שהיא לפניך רצון כמאה"כ תמים יהיה לרצון אלהים ברב חסדך פי' שיהיה לו בחי' אלהים בחי' דין בחי' יראה והכנעה אפי' ברוב חסדך ר"ל אפילו כשאהיה במדרגה גדול' בהקדושה ע"י רוב חסדך אעפ"כ יהיה לו בחי' אלהים בחי' יראה והכנעה וזשאה"כ בברכה שבירך יצחק את יעקב שזכה לבחי' הנ"ל ועי"ז יזכה לחירות ואמר לו ויתן לך האלהים מטל השמים וגו' ודרשו ח"ל ויתן יתן ויחזור ויתן רמזו על בחי' הכנעה וענוה כפולה האלהים מרמז לבחי' היראה והכנעה כפולה מפני ה' מטל השמים ר"ל שיהי' לך הכנעה אפילו כשיהיה לך מטל השמים ר"ל בחי' קדוש' גדול' שיושפע לך מן השמים עכ"ז לא תחזיק טובה לעצמך ותתלה הכל רק בחסד ה' עליך במתנת חנם ועי"ז יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים וגו' ר"ל שתזכה לבחי' חירות חירו דכולא כנ"ל ע"י בחי' הכנעה הנ"ל ויצחק כבר זכה לבחי' חירות ע"י הבחי' הכנעה ומרומז בשמו יצחק גימ' ח"ר שהוא שורש המלה של חירות אמנם יעקב קודם שזכה לאותה בחי' בשלימות ועשו השטים אותו ונתיראה רבקה אמו שלא יזיק לו ח"ו מפני שלא היה יעקב עדיין בשלימות הענוה והחירות כנ"ל ע"כ אמרה לו ברח לך רמזה לו ברוח קדשה שישתדל להגיע אל שני הבחי' הכנעה הנ"ל במלת בר"ח ר"ל ב' ר"ח כי הכנעה וחירות שהוא ר"ח אחד הוא כי הא בהא תליא ופירשה לו איך יזכה לזה ואמרה לו אל לבן אחי ר"ל לובן העליון הוא בחי' קדושה פי' ע"י שתדבק עצמך ללבן העליון קדוש' עילאה עי"ז תזכה חרנה ר"ל בחי' חירות דכולא בינה עילאה ר"ל ושם תזכה לבחי' חירות אז וישבת עמו וגו' עד שוב אף אחיך ממך וגו' כי ברצות ה' דרכי איש וגו' וזהו שאחז"ל אכין ורקין מיעוטין הן ר"ל אך הוא מיעוט רמז על בחי' ענוה הראשונ' שהיא בחי' ך' כנ"ל ואות א' של אך מרמזת שהאות ך' הוא בחי' א' כנ"ל משני הבחי' הנ"ל ועתה יתבארו הפסוקים ואלה תולדות יצחק בן אברהם ר"ל ואלה גימ' שני פעמים א"ך מרמז על שני הבחי' ענוה הנ"ל שמזה היו תולדות יצחק בן