בת עין רנג

התשובה שיעזוב החוטא חטאיו ויסירנו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו' וכן יתנחם על שעבר שנאמר אחרי שובי נחמתי ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר ולא נאמר עוד אלהינו למעשה וידינו וכו' והקשו על זה כל המפרשים מה זה שכתוב ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם הלא הבחירה ביד האדם גם מה ראיה מייתי מפ' ולא נאמר עוד שלכאורה אין ראיה כלל ונוכל לבאר כ"ז ע"ז האופן דהנה לפי הרמב"ם עיקר התשובה שיעזוב החטא שעשה ויקבל עליו שלא יעשה עוד זה החטא ויש עוד בחי' תשובה שהחוטא צריך לעשות סייג וגדר להחטא שעבר היינו לגדור א"ע אפי' בדבר המותר שלא לעשותה כדאיתא בגמרא שמי שנכשל באיסור רבית צריך לקבל עליו שלא ליקח שום רבית כלל אפילו אבק ריבית ומי שנכשל באיסור עריות ח"ו צריך לקבל עליו שלא לדבר עם אשה כלל אפילו באופן המותר. וכן באיסור גזל וכל העבירות צריך לעשות גדר מי שנכשל פ"א בעברה זו והנה צריך להבין ענין אחטא ואשוב שלכאורה הוא תמוה האיך יתכן זה למשל אדם שאומר לחבירו אחטא לך מקודם ואח"כ אפייסך היתכן שירצה זה כמו כן קשה מאיזה טעם יכול היצה"ר להסית את האדם שיאמר אחטא ואשוב הגם שאין אדם עובר עבירה אלא א"כ נכנס בו רוח שטות מ"מ צריך להראות לו איזה טעם הגם שהטעם שמראה וודאי הוא שטות גדול אבל לומר אחטא ואשוב זה א"א לאומרו כלל וכלל אך נוכל לומר שהיצה"ר מסית אותו בזה האופן עבור עבירה ואח"כ תעשה תשובה ותגדור עצמך אפילו בדבר המותר לקבל ע"ע שלא תעשה אבל עכשיו שאינו עובר אסור לקבל ע"ע לאסור המותר בי אסור לעשות את הנדר וזה יכול להיות אפי' באדם עם חבירו שאומר לו אחטא לך היום ואעשה מול רצונך ובעד זה אח"כ אעשה לך פיוס שתצמח לך מזה טובה אבל באמת זה הטעם היא רוח שטות. והעונש ע"ז שאין מספיקין בידו לעשות תשובה על העברה שעבר על האופן שיעשה תשובה היינו שמעכבים ממנו דרך התשובה ואין לו תקנה עד שיעשה מקודם תשובה על שאמר אחטא ואשוב ואח"כ יכול לעשות תשובה על גוף העברה כמו שאיתא בגמרא מי שנדר שלא לאכול בשר ונדר ג"כ שלא להתיר את הנדר צריך להתיר תחלה זה הנדר שנדר שלא להתיר ואח"כ רשאי להתיר גוף הנדר שלא לאכול אך התשובה שעשה ע"ז שאמר אחטא ואשוב צריך ג"כ לעשות גדר וסייג לגדור עצמו בדבר המותר והגדר לזה הוא שתכף שיבא לידו איזה מצוה אל יחמיצנה רק יעשה אותה תומ"י מחמת שעשה תחלה עבירה על סמך שיעשה תשובה אח"כ שהוא מצוה לכך צריך אפי' כשלא עבר עבירה תיכף שיבא לידו מצוה שיקיימנה וכ"ז כשלא אמר אחטא ואשוב רק חדא זימנא אז יכול לעשות תשובה תחלה ע"ז שאמר אחטא ואשוב וממילא יכול אח"כ לעשות תשובה על גוף העבירה:

אבל כשאמר אחטא ואשוב אחטא ואשוב תרי זימני ונעשה לו כהיתר גמור ואינו יכול לעשות תשובה ע"ז ממילא גוף העברה במקומה עומדת. ועתה לכך פסק הרמב"ם אפי' בפ"א ג"כ שמעכב את התשובה שהרמב"ם מיירי מענין התשובה על גוף העברה שעבר וזה א"א כי אפי' כשאמר אחטא ואשוב פ"א מעכבים ממנו בחי' התשובה כשרוצה לשוב ע"ז העברה לבד רק שיש לו עצה אחרת לעשות תשובה תחלה ע"ז שאמר אחטא ואשוב ואח"כ על גוף העברה ומעצה לא מיירי הרמב"ם והמשנה מיירי מענין עיכוב התשובה לעולם לכך נקיט דווקא תרי זמני ומחמת טעם אחר שנעשה לו כהיתר וגם אפשר שהמשנה מיירי ע"ז האופן שאמר אחטא ואשוב על עבירה אחת ואח"כ אמר אחטא ואשוב על עבירה אחרת אעפ"כ אינו יכול לעשות תשובה כלל בשום אופן אפי' בעצה הנ"ל לעשות תשובה תחלה על אחטא ואשוב כנ"ל מחמת שנעשה לו כהיתר רק אעפ"י שנעשה לו כהיתר ואינו יכול לעשות תשובה כלל אעפ"כ בעשי"ת שעל ימים אלו כתיב דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב שאו אפי' יחיד חשוב כרבים ואצל רבים נאמר שאין שום דבר מעכב התשובה ע"כ אפי' אמר אחטא ואשוב תרי זימני מ"מ מועיל התשובה ועתה באתי לתרץ הפ' שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך שהנביא מזהיר