עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › בת עין

בת עין רלז

Bat Ayin 237 · בת עין · free full Hebrew text

Open in the reader →

רגלים אלו אז הוא ממשיך עליו עול אדנותו ומלכותו ית' ובא לבחי' רגל רביעי בחי' דהע"ה וזהו פי' הפסוק והיית אך שמח א"ך בגימ' אי"י פי' כשזוכה אדם לבוא לבחי' אבית א"ברהם י"צחק י"עקב מזה תמשיך שמקבל עליו עול מלכותו ית' ובא לבחי' רגל רביעי בחי' שמיני עצרת וזה והיית אך שמח לרבות שמיני עצרת שהוא עיקר שמחה של שמיני עצרת ועיין בספר ברית כהונת עולם רכב אלהים ריבותים בגימ' אברה"ם יצח"ק יעק"ב דו"ד וזהו פי' הפסוק שופטים ושוטרים תתן לך שופטים בבחי' מחשבה ששופט על האדם ושוטרים בחי' דבור ומעשה תתן לך בכל שעריך גימ' א"ברהם י"צחק י"עקב דו"ד פי' שצריך לקדש מדו"מ ע"י בחי' אבות האלו ועמ"ש בהקדמת פני יהושע פירוש שמשרע"ה התפלל תקט"ו תפלות שאם היה מתפלל עוד תפלה אחת מיד היה נענה וזה. שאמר לו השי"ת אל תוסף דבר היינו עוד תפלה אחת וזהו פי' הפסוק ושפטו את העם משפט צדק א"ת הע"ם גימ' תקי"ו פי' ושפטו את העם את העם בעצמו היינו תקי"ו משפט צדק: (כאן חסר

) וכתב לו את משנה התורה הזאת וגו' והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו וגו' ושמעתי בשם הרב הקדוש ר' זאב זצ"ל שדקדק בו שבתחלה נקראת בלשון נקיבה ואמר הזאת והיתה לשון נקיבה ואח"כ אמר בו לשון זכר ותירץ שדיברה התורה במי שזיכך כל איברים שלו ונתפשט מגשמיות היינו שבכל מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו אין לו שום כוונה לגרמי' כלל רק לשם ה' לייחד קוב"ה ושכינתיה כי נתפשט מגשמיות ואין מתאווה לגשמיות כלל לכן באיש כזה כשיש לו שום מחשבה ותאוה לשום דבר לעשותו בוודאי יכול לסמוך על זה המחשבה ותאוה לעשות כי בוודאי אין זה לשום בחי' גשמיות כ"א לה' וזשאה"כ והיתה עמו ר"ל שהתורה תהיה דבוקה עמו מרוב התפשטות הגשמיות כי אורייתא וקוב"ה חד אז וקרא בו ר"ל בו בעצמו היינו שיכול לסמוך על מחשבתו כנ"ל עכ"ד ודפח"ח ועל זה האופן נוכל לפרש ג"כ דהנה כתיב תורה צוה לנו משה וגו' תורה הוא תרי"ג מצות כמאמר חז"ל תורה גימ' תרי"א מצות צוה לנו משה וב' מצות היינו אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו אמנם תורה כולל רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת וידוע מאמר שמ"י עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח והנה נכלל כל התרי"ג בב' בחי' יראה ואהבה והוא עיקר התורה לייחד שמא דקוב"ה ושכינתיה ברחימו ודחילו ובאמת צריך האדם להתבונן תמיד בזה בעצמו אם תורתו ועבודתו הוא באמת ברו"ר וידוע שאמת הוא בחי' וא"ו וגם התורה היא נקראת וא"ו וזשאה"כ והיתה עמו ר"ל עם וא"ו היינו שהתורה תהיה עם וא"ו בבחי' אמת כנ"ל ואז וקרא בו כנ"ל שנזכה לזה אכי"ר

ראשית דגנך תירושך וגו' וראשית גז צאנך תתן לו. ונוכל להבין דרך מוסר מה שהתורה מצווה לנו ליתן מכל דבר ראשית לכהן היינו שצריך האדם להבין בכל הטובות הנשפעים עליו מהבוב"ה שהוא רק ממדת החסד חנם ולא מצד מעשיו וכוחו ועוצם ידו כי מצד מעשיו ועוצם ידו בוודאי לא היה זוכה לכ"ז ואפילו לפחות מזה אך שא"א לבוא לבחי' זו רק ע"י בחי' הכנעה ושפלות באמת היינו שידע בעצמו מיעוט ערכו השפל והנבזה ומחמת זה ממילא כל מה שהשי"ת עושה עמו הוא אצלו רק מצד החסד חנם ויש עוד בחי' אחת למעלה מזה הבתי' היינו אפילו בסור מרע ועשה טוב במדו"מ צריך ג"כ להבין שהוא רק בעזרתו ית' מצד בחי' חסד ולא כוחו ועוצם ידו וגו' ובחי' הנ"ל מכונה בשם אל כמאה"כ חסד אל כל היום גם כשאדם מתבונן ומבין בדעתו שהכל הוא רק חסד חנם ממשיך בחי' אלקות בדבר הזה לכך מכונה בחי' זו בשם א"ל ית' וצריך האדם להמשיך בחי' אלקות הן בבחי' גשמיות הן בבחי' סור מרע ועשה טוב במדו"מ ע"י שמבין שהכל הוא רק חסד חנם וזהו בחי' אברהם שנקרא איש חסד שהיה בבחי' ענוה באמת כמ"ש ואנכי עפר ואפר והיה מוחלט בדעתו שמצד מעשיו לא יהיה זוכה לכ"ז רק מצד חסד חנם ומחמת זה המשיך בחי' אלקות הן בדברים גשמיים והן בבחי' סור מרע ועשה טוב במחשבה דו"מ שהוא ג"פ א"ל גימ' מגן לכך נקרא מגן אברהם ונחזור לענייננו