בת עין כג

ומאלו שני הבחי' זכה לשלימות היראה והאהבה וזהו מרומז ג"כ בהתחלת התורה בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ פירוש בראשית בשביל היראה שנקראת ראשית ברא אלקים וגו' ומפרש הכתוב במה יזכה לבחי' ראשית שהיא היראה ע"י את השמים ר"ל את מרמז על בחי' יחוד ריש כל דרגין בחינה א' בסוף כל דרגין בחי' ת' ר"ל ליחד סופא דכל דרגין הן המה כל מילי דעוה"ז שהוא סוף כל דרגין ולראות בהם בחינת חסדי ה' בחינת אלופו של עולם ויעשה היחוד הנ"ל בתחלה במילי דשמיא בתורה ומצות כו' וזהו נקרא את השמים וכן יעשה במילי דעלמא כנ"ל ונקרא ואת הארץ וכנאמר לעיל וזהו שאמר הכתוב ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ר"ל ויוסף אברהם בחי' הוספה של אברהם והוא עסקו במילי דעלמא שהיתה אצלו רק בחי' הוספה וטפלה לעיקר שהיא תורה ומצות שעסק בתחלה וגם הוספה זו שמה קטורה ר"ל מלשון קטורה ודביקה בה' וזהו שאמר הכתוב ויהיו חיי שרה מא"ה שנ"ה גמטריא א"ת ר"ל שבחייה עשתה בחי' יחוד בחי' את כנאמר לעיל ועי"ז זכתה לעשרים שנה בחי' כף כפופה בחי' הכנעה וענוה ועי"ש היה שבע שנים בחי' יחוד בשבע מדות העליונים ע"י יחידה שבע מדותיה למטה יה"ר שנזכה לזה

ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל איתא בגמרא בת היתה לו לאברהם ובכל שמה ונוכל לומר שהגמ' מרמז לנו בכאן מה יהיה עיקר עבודת האדם שיהיה כל גופי התורה תלוין בה הנה עיקר העבדות הוא בחי' הכנעה וענוה שיתבונן תמיד בגדולת ה' האיך הוא ממלא כל עלמין וסוכ"ע ותוכ"ע ולית אתר פנוי מניה ואם יסתר איש וכו' ויתבונן תמיד במיעוט ערכו ופחיתות עבודתו לה' אשר לו הארץ ומלואה ולו דומיה תהלה ובמעשיו אשר המה לא לה' לבדו רק שמכוין בהם גם להנאת עצמו ואפילו בעת אשר לומד ומתפלל בהתלהבות ובתשוקה גדולה ישגיח בעינא פקיחא ויתבונן בזה היטיב ויבדוק ויחפש בחורים ובסדקים אולי ימצא בהם ג"כ תערובות אשר לא לה' לבדו וכשיש לאדם בחי' התבוננות וענווה כנ"ל בזה כלול כל המדות טובות אבל ח"ו כשיש לאדם בחי' גבהות הלב ר"ל אפי' שוש לו כל המדות טובות יושב על התורה ועל העבודה כלא נחשב מחמת שאין בזה שום השראת שכינה וקדושה שהוא דוחק רגלי השכינה כמ"ש בגמרא וזהו ואברהם זקן בא בימי"ם גימטריא מאה שמרמז על בחי' ענוה כמאמר הגמרא אל תקרי מה אלא מאה פי' שא"א ע"ה בא לבחי' ענוה אמיתיות ע"כ וה' ברך את אברהם בכל ופי' הגמרא בת היתה לו כי הנה מדה נקראת בת כמ"ש אלפים בת יכיל היינו א"א ע"ה היה לו מדה טובה בזה היינו ענוה אמיתית אשר בכל שמה היינו שכל המדות טובות נכלל בזה המדת ענוה אמיתיות יהי רצון שנזכה לזה אמן כן יהי רצון

ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. פליגי בגמרא חד אמר בת היתה לו וח"א לא היתה לו בת ולהבין כל זה גם להבין הכתוב (שנתן סימן באליעזר עבד אברהם זקן ביתו המושל בכל אשר לו) וגם להבין שהשביעו בשים נא ידך תחת ירכי דווקא ואח"כ נאמר וישבע לו על הדבר הזה: (ולכאורה אל יתרון לשון) גם להבין הפסוק ועשה חסד עם וגו' למה אמר אברהם הלא לא היה לו אדון אחר בלתי אברהם וכשאמר אדוני ממילא הוא אברהם ולהבין כ"ז נקדים תחלה הנה כתיב מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה' וצריך להבין מהו אלה וגם חסד"י משמע שני מיני חסדים ונפרש עפ"י שאמר המגיד זלה"ה על טף למה באים כו' פי' טף הוא בחי' קטנות בחי' דין שבא על האדם לפעמים הוא כדי ליתן שכר טוב למביאיהם ר"ל כדי שיסתכל האדם ויבין שיש בחי' חסד בבחי' קטנות הנ"ל ויתירם לשרשם כי עיקר ברה"ע היתה בגין דיתקרי רחום כנ"ל ובכל דבר יש בחי' חסד הבורא ב"ה אפילו בבחי' דין בחי' קטנות שבא על האדם בחי' חשכות יש בתוכו מכוסה בחי' חסד הנ"ל רק שהוא באתכסיא ולכן צריך האדם ליזהר מאוד בזה וליתן שבח והודאה להשי"ת על בחי' גבורה כמו על בחי' חסד ממש כי באחת הוא חסד ממש אלא ששני מיני חסד יש א' באתגליא וא' באתכסא וזהו שאחז"ל צדיקים מהפכים מדה"ר למדה"ר שמהפכים ממש ומבינים