בת עין רטו

תיקון האברים הוא ע"י תשובה בלב נשבר ונדכה דוווקא וכדאיתא בספר רב ייבי ע"פ הטיבו נגן בתרועה וגו' פי' תרועה מלשון תרועם בשבט ברזל שפירושו שבירה ור"ל הטיבו נגן פי' שתתקנו עצמיכם ע"י בתרועה פי' בשבירה היינו תשובה בלב נשבר לכן יתבונן האדם תמיד במעשיו ובדיבורו ומחשבותיו שעברו אשר לא לה' המה שהחליף עולם קיים בעולם עובר וכמאה"כ ימינו כצל עובר ופירש"י כצל עוף הפורח שעובר ואינו קיים ובהתבוננו בזה באמת בוודאי יפחד ויבוש במעשיו נגד הבוב"ה וישבר לבו בקרבו וזה היתה בחי' צלפחד צ"ל פח"ד שע"י התבוננו בבחי' צל עובר כנ"ל נתמלא פחד וזשאה"כ אבינו מת במדבר וגו' ע"ד שאחז"ל ע"פ נפשו יצאה בדברו שפרחה נשמתן על כל דיבור ודיבור בחי' התפשטות הגשמיות וכן צלפחד מת בשעת מדבר שהיה מקשר בחי' דיבור שלו לה' בבחי' יחודא שלים עד שהיה לו התפשטות הגשמיות והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח וגו' ר"ל שלא היה כקרח שביקש כהונה גדולה שהוא מדריגה גדולה מאוד בלי תיקון אבריו תחילה בבחי' תשובה בלב נשבר כנ"ל אבל צלפחד בחטאו מת ר"ל שבזוכרו תמיד בחטאו ופגמו היה לו בחי' לב נשבר ונדכה כמיתה ממש מחמת פחד הא בלבד ובנים לא היו לו ר"ל שלא עשה תשובה בשבי להוליד בנים היינו קיבול פרס בעוה"ז או בעוה"ב שנקרא בבחי' בנים וכן פינחס קודם שהגיע לבחי' כהונה גדולה תיקן תחילה את כל רמ"ח אבריו ע"י בחי' תשובה וזשא"ה ויקח רמ"ח בידו היינו שתקן תחילה רמ"ח אבריו ואח"כ ויבא אחר איש ישראל אל הק"בה גימ' יב"ק מספר שני שמות הוי"ה אלהים שמרמז לבחי' שלימות הדיבור שנתקשר לבחי' קדושה כי פ"ה ע"ה גימ' אלהים ונתקשר לבחי' קדושה שהוא שם העצם ב"ה ונעשה יחוד הוי"ה אלהים גימט' יב"ק וכשנעשה היחוד השלם מיד ותעצר המגפה מעל ב"י שנתבטל הרע שנעשה ע"י הארמית וזהו שמודה עליו הכתוב באומרו פינחס בן אלעזר בן אהרן ופירש"י לפי שהיו השבטים מבזין אותו פי' שפנחס ידע שע"י המעשה שלו יבזה בין השבטים ולא יגיע לו שום התפארות ואעפ"כ מסר נפשו לעשות למען שמו בלבד לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן פי' שזכה לבחי' אהרן כה"ג בחי' דרועא ימינא בחי' אברהם ובחי' זו שע"י תשובה נקרא ה"א קודם ליו"ד תשובה קודם לבחי' קדושה וזהו שמרמז הכ' בשבטים החנוכי הפלאי וגו' שניסמנו השבטים בה"א קודם ליו"ד שזכו לבחי' הנ"ל שנזכה לזה אמן כן יהי רצון: פרשת מטות ומסעי

וידבר משה אל ראש המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה' וגו' לא יחל דברו וגו' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם. לפרש זה ע"ד העבודה לה' הנה כתיב שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו הענין הוא ששומר את פיו להיות כל דיבורו לה' בקדושה וטהרה זוכה להשיג בחי' יראה אמיתית ואית יראה ואית יראה אית יראה חיצוניות והוא בחי' יראה הנוגע למעשה לבחי' מעשה גשמיות להיות סור מרע ועשה טוב בפו"מ ואית יראה פנימיות בבחי' מחשבה להיות דבוק במחשבתו לה' באהבה ויראה לה' באמת וזהו בחי' בית ראשון ובית שני כי ב' הוא בחי' היקף בחי' רשות היחיד שהוא ברשות יחודו של עולם שלא לצאת מרצונו ח"ו ובחי' בית ראשון הרמז לבחי' יראה פנימיות בבחי' מחשבה שהמחשבה שלו היה בבחי' בית והיקף לבלתי צאת חוצה מבחי' הקדושה מבחי' רשות היחיד יחידו של עולם ושני הבתים אלו בירושלי"ם עה"ק בחי' יר"א של"ם בחי' ירא"ה בשלימות ששם היה מקום קדושה שהיה כ"ב אותיות התורה בחי' קדושה כמאה"כ וישכ"ב במקום ההוא וגו' וישכ"ב אותיות י"ש כ"ב פי' שיש שם כ"ב אותיות התורה בקדושה בחי' פ"ה בחי' יראה בשלימות בחי' מלכות שמים שע"י קדושת הפה שהיא מוצאות הפה בכ"ב אותיות בבחי' יראה עי"ז היה השראת הקדושה ונפיצת הקליפות ומשם נמשך שפע וקדושה ומלכות לכל הארץ כמאה"כ לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה וגו' תב"ל גימט' שני פעמים ירא"ה מרמז שע"י תבל בחי' שני פעמים יראה פנימיות וחיצוניות כנ"ל