בת עין רט

רו"ח לרמז שהיה להם השפעת רוח הקודש ולשון הקודש וע"י זה יוכלו לכבוש ולשלוט ומפני זה היה ירא מפניהם והשי"ת יזכנו להיות דבקים במחשבה וד"בור בהבורא ב"ה כיר"א

מה טובו אוהליך יעקב וגו' הנה עיקר בריה"ע היתה בגין דיתקרי רחום וכו' ובכל דבר יש חסד השי"ת וזה עיקר עבודת האדם להסתכל תמיד בכ"מ שיש בחי' אור וקדושה ובחי' חיים ואפילו בבחי' נפילת האדם בבחי' גשמיות יש חסד השי"ת להעלותו לבחי' תשובה וזהו ואתם הדבקים בה' וגו' ר"ל שתמיד יהיה האדם דבוק באותה בחי' לראות ולהסתכל בבחי' חיות של הבב"ה שבכל דבר וזהו נקרא בחי' עין טובה שהיה לא"א ע"ה כמאמר חז"ל עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה וע"י מה יכולים להגיע לבחי' עין טובה ע"י נפש שפלה ורוח נמוכה פי' שבתחילה צריך האדם להרגיל א"ע בבחי' נפש שפלה היינו למעט בתענוגי עוה"ז להסתפק עצמו במיעוט שהוא רק ההכרח לחיות נפשו לעבודת השי"ת ושלא לרדוף אחר המותרות ואז ממילא יהיה לו רוח נמוכה בחי' שפלות כמאה"כ ואכלת ושבעת ורם לבבך וגו' ר"ל שע"י מותרות אכילה ושתיה ושאר תענוגי עוה"ז בא לו בחי' גסות וכמו שהיה בלעם רודף אחר הכבוד ושאר תענוגים בבחי' נפש רחבה ועי"ז היה לו רוח גבוה ועין רעה אבל א"א ע"ה שהיה לו בחי' נפש שפלה שלא היה רודף אחר הכבוד ותענוגי עוה"ז עי"ז תיקן בחי' נפש והיה לו רוח נמוכה בחי' רוח ועין טובה בחי' נשמה וזשאה"כ נר ה' נשמת אדם וגו' ר"ל שע"י נ"ר היינו נ"פש ר"וח של ה' שמתקנים מגיעים לבחי' נשמת אדם בחי' נשמה (ועתה נבא אל הביאור למה שמצינו בתחילה אמר הקב"ה לבלעם לא תלך עמהם ואח"כ כששלח בלק שרים רבים ונכבדים מאלה אמר אם לקרוא לך באו האנשים קום לך אתם האיך שייך שינוי רצון ח"ו אצל הבוב"ה אך נראה דהנה רצון הבוב"ה היה שבלעם ג"כ יברך את ישראל וכמו שמצינו בפ' שבירך את ישראל אך שלא היה יכול להיות' קיום בברכתו לחול על ישראל מחמת שהיה משוקע מאוד בסט"א ומדות רעות שלו עין רעה ונפש רחבה ורוח גבוה ומחמת זה לא היה באפשר שיברך את ישראל רק אח"כ כשהיה לו בושה לפני שרי בלק כמ"ש אל האתון לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך והיה לו בושה גדולה באותה שעה כמו שפירש"י ז"ל ומחמת אותה הבושה נסתלק ממנו קצת המדות רעות שלו עד שהיה יכול להיות קיום בברכתו שיברך את ישראל וזה פי' הכתוב ויגל ה' את עיני בלעם וירא מלאך ה' וגו' שלכאורה תמוה האיך אפשר שטמא כזה יוכל להסתכל בפני מלאך אך ע"י הבושה הגדולה שהיה לו באותה שעה נסתלק ממנו קצת המדות רעות שלו והיה יכול להסתכל בפני המלאך וזה פי' הפ' ויגל ה' את עיני בלעם ויגל הוא לשון הסרה כמו ויגל יעקב את האבן פי' שסר ממנו קצת המדות רעות שלו עין רעה ומחמת זה היה יכול להסתכל בפני המלאך ולהיות קיום בברכתו ועתה נבא לביאור בתחילה כששלח בלק שרים שלא היו מכובדים כ"כ והיה גלוי וידוע לפני הקב"ה שלא יהיה לו בושה כ"כ בפניהם שיסתלק ממנו קצת המדות רעות שלו ולהיות קיום בברכתו לא נתן לו רשות להלוך עמהם רק אח"כ כששלח בלק שרים רבים ונכבדים מאלה והיה גלוי לפני השי"ת שיהיה לו בושה גדולה לפניהם אז אמר לו אם לקרוא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה ועוד אמר לו שוב אל בלק וכה תדבר כי עתה יכול להיות קיום בברכתו לחול על ישראל כנ"ל] וזהו שכאשר רצה ה' את ישראל ע"י בלעם אמר לו השי"ת אם לקרוא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה פי' שיעשה קצת תיקון לבחינותיו הרעים שהם עין רעה וכו' כדי שיוכל לשרות עליו רוח קדוש בחי' קדושה והוא לא עשה כן רק הלך כמו שהיה וזשאה"כ ויחר אף אלהים כי הולך הוא ר"ל הולך כמו שהוא בלי שום שינוי לטובה ולכן ויתיצב מלאך ה' לשטן לו וכן אמר לו אנכי יצאתי לשטן וגו' שט"ן ר"ת שפילה טובה נמוכה מרמז לשלשה בחי' טובים הנ"ל שרמז לו המלאך שיתקן. כנ"ל וכן הזהיר לו עוד פעם שנית ואמר לו לך עם האנשים ואפס את הדבר וגו' ולכאורה מלת ואפס אין לו פירוש ולפי דרכינו ניחא שמלת אפס הוא מלשון מיעוט ר"ל שיסיר מעליו הג' בחי' רעים שיש בו שיוכל לשרות עליו בחי' קדושה