בת עין קפה

שבט גד מרמז לבחי' דעת הנ"ל כי בחי' דעת כולל כל הז' מדות קדושות ותיבת ג"ד גי' ז' וגם ר"ת ג"ומל ד"לים היינו לידע באמת שמצד מעשיו הוא רק בחי' דל והבורא ית"ש גומל עמו חסד חנם ועוד אכתוב מזה לקמן בעז"ה איך שמרומז בחי' דעת הנ"ל בתיבת גד וזה הוא עיקר רצון הבורא ית"ש לדעת כי הכל הוא חסד האל וזה מרמז לנו התורה אצל שבט גד שמרמז על בחי' דעת כנ"ל דע"ו א"ל פי' שידע שהכל הוא חסד אל ואז הוא רע"ו א"ל פי' אז הוא רצון ורעותא דיליה ונחזור לענייננו שהעיקר הוא בחי' דעת ודעת הוא לשון התחברות כידוע ולוי ג"כ הוא לשון התחברות כמאה"כ הפעם ילוה וגו' מרמז שזהו בחי' שבט לוי שהיו יודעים שפלות ערכם וכל הטובות שמשיגים הוא רק מצד חסד חנם מאת הבורא ית"ש ומחמת שהיו בבחי' זו היו בבחי' התקרבות להשראת השכינה והי' מקיפין את המשכן משלש רוחות ומחמת שהיו בבחי' התקרבות השכינה היו באים לתוספת רוח דעת ויראת ה' בכל יום ויום והם היו משפיעים בחי' דעת לכללות ישראל שהם ארבע דגלים וזהו מרומז בשבט גד פי' שהלוים שהיו מקיפים את המשכן מג' רוחות היו משפיעים בחי' דעת לכללות ישראל שהם ד' דגלים וזהו ונסע אוהל מועד וגו' בתוך המחנות פי' ששבט לוי שהם בחי' אוהל מועד היה נוסע בתוך המחנות שלא היו מתגאים ח"ו כלל וכלל על שום אחד מישראל להיות ח"ו דבר נפרד בפ"ע ויגדילו ח"ו ערכם נגד שום אחד מישראל מחמת שהם בבחי' המשפיעי' דעת לישראל אדרבה היו כוללים עצמם עם כללות ישראל עדה"כ בתוך עמי אנכי יושבת אעפ"י שהם היו משפיעים בחי' דעת שהוא בחי' ענוה לכ"י אעפ"כ לא היו מתגאים ח"ו בזה וזהו כוונת הכ' כאשר יחנו פי' כאשר שהם היו מחנים ומשפיעים בחי' דעת שהוא בחי' ענוה לכללות ישראל כן יסעו איש על ידו תבת יד"ו הוא אותיות יו"ד שמרמז על בקי' ענוה נקודה קטנה דלית בה חיוור כלל פי' שהלוים כשם שהיו משפיעים בחי' דעת שהוא בחי' ענוה לכ"י כך הם עצמם היו בבחי' דעת שהוא בחי' ענוה ולא היה דעתם גסה מזה יה"ר שנזכה לבחי' זו בחי' דעת בחי' ענוה באמת אכי"ר: דרוש לשבועות

ועתה אם שמוע כו' והייתם לי סגולה מכל העמים וגו' להבין הפסוק גם להבין ענין שתי הלחם דעצרת שבאו חמץ הנה אחז"ל בשעה שעמדו ישראל על הר סיני וכו' ונתנה לישראל כי קודם שנתנה התורה לישראל היה אור קדוש חכמה נתפשט בין האומות ובשעת קבלת התורה קבץ ה' את כל האורות של חכמה ונתנם לישראל וזהו פי' הכתוב והייתם לי סגולה מכל העמים פי' שאקבץ כל האורות בחי' חכמה מכל העמים ואתנם לכם כי לי כל הארץ וממילא מחויב שיהיה בחי' קדושה בכל דבר בחי' חכמה ועתה אתנם לכם ותהיו לי סגולה ובזה מתורצת הקושיא של אוה"ח שהקשה על וידבר אלהים וגו' למה הזכיר בנתינת התורה מדת הדין ובזה מתורצת כי היתה בחי' דין ממי שניטל הבחי' חכמה והיתה להם סם ואפשר לומר עזה"ד מם וסמך שבלוחות בנס היו עומדין פי' ס"מ היו תלויין של ישראל היה מ"ס בחי' מסי"א בחי' רפואה כמאה"כ רפאות תהי לשריך ולזולתם היה בחי' ס"ם המות שניטל חכמתם כנ"ל ובחי' זו חכמתם שלהם היתה בחי' חמץ ובקריעת י"ס ג"כ נתעוררו כל העולם כמ"ש אז נבהלו אלופי אדום רק שזה היה התעוררות מישראל ונקרא בחי' מצה אבל זה שהגיע האור מאוה"ע לישראל נקרא בחי' חמץ ועוד נ"ל טעם למה נקרא חמץ עפ"י מאחז"ל גדול המצווה ועושה והטעם הוא כי למי שמצווה בוודאי בא היצה"ר ביותר להסיתו שלא לעשות ע"כ תיכף אחר נתינת התורה שהיו מצוום על התורה ומצות בא היצה"ר להסית ע"כ נצטוו ישראל להעלות לה' בחי' חמץ בחי' היצה"ר (לקיים בכל לבבך בשני יצריך) וגם בוודאי קודם קבלת התורה היה בישראל בחי' קדושה גדולה וכל דבר שבקדושה אין פחות מעשרה ע"כ נקרא הקדושה בחי' יוד וגם נקרא לחם וזהו שאה"כ ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים פי' שיהיה הלחם מונף למעלה הלחם שהיה להם בתחלה בחי' הקדושה יונף למעלה ועוד שיהיה שני עשרונים שיהיה להם עוד בחי' עשרון א' בחי' לחם בחי'