בת עין יח

שמתחילה בעוד שהשכינה היתה אצלו היה מופשט מכל מיני חומריות ולא נשאר בלתי צורת הנפש שהוא השכל הזך והטהור ובהסתלקות השכינה שב להרגש גופו שהוא מקומו של אדם ונוכל לומר שזהו שאברהם היה בבחי' תפיסת מקום היינו הרגשת גופו מקומו של אדם בלי התפשטות מחומריות הוא קודם שנמול א"א ע"ה ולא היה יכול להיות בחי' התפשטות מלכותו בכל האברים מחמת שלא היו מופשטים מחומריות לכך לא היה יכול להיות בבחי' קדושה שלא יתפוס מקום כלל אבל אח"כ כשנמול והיה ממשיך בחי' קדושה על כל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו והיה בחי' התפשטות מלכותו בכל האברים שהיה נכלל בבחי' קדושה בבחי' ביטול במציאות לגמרי ואז היה בלתי תפוסת מקום כלל שנתבטל הרגשת הגוף מקומו של אדם והיה כלול באור אין סוף ב"ה ונוכל לומר שלכך כתב וירא אליו ה' כביכול לעצמו וזהו מה דאיתא בזוה"ק אברהם קדמאה לא שלים בתראה שלים היינו קודם שנמול לא היה שלם שלא היה יכול לבטל במציאות לגמרי עבור שהיה בו עדיין הרגשת הגוף ואברהם בתראה היינו אחר שנימול שאז הי' בבחי' שלימות שיוכל ליבטל במציאות לגמרי והיה יכול לקבל עומ"ש שלימה על כל האברים עבור דהוא שלים באין מקום פגום כלל והיה יכול ליבטל וליכלל באור א"ס ב"ה רק שזה הבחינ' לקבל עליו עומ"ש על כל האברים להיות אתפשטותא דמלכותא בכולם א"א רק ע"י התבוננות שיש בחי' אלהים שהוא דין ומחמת זה בא לתוספת אימה ויראה ובושה והכנעה לפני בורא עולמים ית' ובא לידי זהירות גדול שלא לפגום ח"ו אפילו באבר אחד ואפי' בה' אברים שאינם בידי אדם זהיר ולא נגע ואז שורה קדושה עליונה על כל רמ"ח אברים וא היא בחי' רחמים שממשיך בחי' רחמים בזה העולם אבל כשסומך עצמו על בחי' רחמים באומרו שהוא רחום וחנון ומסתמא ירחמו עליו מן השמים ומחמת זה אין לו אימה ויראה אז הוא בחי' דין כמו שאמרו כל האומר הקב"ה וותרן וכו' וע"ז מרמז המדר' הג"ל כשנתוסף אות ה' על אלהים וכו' היינו מחמת שמתבונן שיש אלהים שמורה על בחי' דין ואז יש לו יראה ופחד מפני ה' והדר גאונו ומחמת זה יבא לידי זהירות לבל יפגום שום אבר ומוסיף אות ה' שמרמז על ה' אברים שאינם ברשותו של אדם מחמת גודל זהירתו כ"כ שאינו פוגם אבי' אבר אחד מהה' אברים וגם אות ה' מרמז על אימה ויראה ובושה והכנעה שהיא בחי' גבורה שאות ה' מרמז על בחי' גבורה וזהו פירושן של דברים כשנתוסף אות הא שהיא בחי' גבורה על אלהים מדת הדין היינו שיש לו אימה ויראה והכנעה מפני פחד ה' והדר גאונו עד שהוא מדקדק על עצמו כחוט השערה וזהיר וזריז לבל יפגום ח"ו שום אבר אפי' מחמשה אברים הנ"ל אז הוא כולו רחמים וכשנתוסף אות ואו על שם הוי"ה היינו שמוסיף על בחי' רחמים שאות ו' מורה ג"כ על רחמים וסומך א"ע על שהוא רחום וחנון אזי הוא ח"ו כולו דין. כמאמר כל האומר הקב"ה וותרן וכו' וזהו פי' הכתוב וירא אליו ה' ר"ל שההתגלות שם הוי"ה שהו' שם של רחמי' לא היה רק אליו היינו לעצמו כביכול שם היה התגלות הרחמים להשפיע על א"א ע"ה אבל לא"א ע"ה בעצמו אדרבה תמיד היה עומד כנגדו בח' דין ומחמת זה היה מוסיף תמיד אימה וירא' לפני בו"ע ב"ה ומחמת זה היה בא המשכת הרחמים עליו ועל כל ישראל אכי"ר:

וזהו מרמז ששני פעמים אברהם עולה גי' מלכות כמו שראיתי בס' כ"י מהצורף וזהו אברהם בתראה שלים ע"י אברהם בתראה נשלם תיבת מלכות מרמז שאז קבל עליו עומ"ש שלימה על רמ"ח אברים שלימים ושס"ה גידים שלא נפגם אחד מהם מחמת גודל בהירותם והזדככותם שהה יכול להיות התפשטותא דמלכותא עליו וזהו פי' הכתוב בן יכבד אב ועבד אדוניו דהוה לי' למכתב עבד את אדוניו גידים בהזדככות ובהירות רם להיות התפשטותא דמלכותא עליו בקבלת עומ"ש שלימה על רמ"ח אברים ושס"ה גידין שלימים מופשט מכל החומרו' לבל יתן שום מקום מגע זר אז הוא בטל אליו ית"ש במציאו' וכביכול כאלו הוא ג"כ אדון כמו שאמרו מלך מלך וצדיק מושל ביראת אלהים והו ועבד אדוניו ר"ל מבחי' עבד נעשה אדוניו. יה"ר שנזכה לזה אמן: