בת עין קע

ואפילו משה רבינו עליו השלום שהיה נאמן בכל בית ה' היה ג"כ תופס בעצה זו שיהיה לו עי"ז בחי' ענוה באמת שידע והבין שהכל בא לו מאת ה' במתנת חנם ע"י כ"ה אתוון דיחודא דשמע ישראל וגו' וזהו כל הנביאים לא נתנבאו אלא בכ"ה ר"ל מחמת שהיו בשלימות המדות ולא יכלו להשיג בחי' ענוה רק ע"י כ"ה אתוון דק"ש לכן בעונותינו כאשר גרם החטא ונחרב הבית אין לנו עוד נביא ולא אתנו יודע עד מה ר"ל למה אין לנו עוד נביא לפי שאין אתנו בחי' מ"ה בחי' ענוה בשלימות כנ"ל גם נ"ל לפרש אין אתנו יודע ע"ד מ"ה אותיות דמע"ה פי' שמחמת שפלותו ופחיתות ערכו בעיניו דומה כמו שדואג ובוכה ע"ז הם נקרא בעל דמע"ה לפי שתמיד היה מתפלל לפני ה' בדמעה באמת וזהו כאשר גרם החטא אנו אומרים אין אתנו יודע ע"ד מ"ה ר"ל שאין לט בחי' דמעה הנ"ל בחי' ענוה כי אין השכינה שורה אלא על נמוכי הרוח ולכן בחי' עטה הוא ראש לכל הבחי' ונק' אל"ף ומרומז בכתוב בני אהרן גימט' או"ר אל"ף שהוא בחי' ענוה ר"ל שהבוב"ה הזהיר את הכהנים לשמור אותו או"ר אל"ף שהוא בחי' עטה ונתן להם עצה הנ"ל באומרו והכהן הגדול מאחיו ודרז"ל גדלוהו משל אחיו אחי"ו גימט' כ"ה פי' כהן הדיוט אשר יוכל למצוא בעצמו שום מדה שאינה בשלימות ממילא יהיה בבחי' ענוה אבל הכה"ג שהוא בתכלית השלימות בכל המדות איך יהיה לו בחי' עטה ע"ז אמר גדלוהו משל אחי"ו עולה כ"ה ר"ל ע"י בחי' כ"ה אתוון דיחודא דשמע ישראל כו' ר"ל שיתבונן שהכל הוא מה' אחד אמנם הכהנים ההדיוטים או שאר כל אדם שימצא בעצמו שום בחי' שאינה בשלימות ויפול לבו בקרבו ויאמר ח"ו בהסתת היצר איך אקרב אל הקדש לעשות שום מצוה שידוע שעיקר המצוה לייחד יחודים בעולמות העליונים ולהמשיך וכו' ומי אני איש כמני שאיני בשלימות המדות שאקרב לה' שאוכל לייחד יחודים בעולמות הנוראים העליונים ועי"ז יוכל ח"ו ליפול בעצמו מאוד ולהמנע ממצות ה' ח"ו ע"ז אמר הכתוב בדרך רמז לנפש לא יטמא בעמי"ו ר"ל עמי"ו גימט' ענ"ו פי' שלא יטמא ח"ו את הנפש ע"י גודל ענוה שיפול ביותר בהסתת היצה"ר וימנע ח"ו מעבודתו ית' רק שינחם א"ע במה שאמר ה' בנים אתם לה' אלהיכם וגו' וכרחם אב על בנים כן ירחם ה' עלינו לקבל עבודתינו כמו שהם ובלבד שיהיה בכל לב ובכל נפש וזהו מרומז בכתוב כי אם לשארו הקרוב אליו וגו' ר"ל שיזכור בחי' קרבות שהבטיחנו הבוב"ה וקראם בנים וגם בחי' אשה ובחי' בת וכדומה בחי' חבה ועי"ז ידבק א"ע לה' בגודל הכנעה וענוה ואהבה ויראה לה' שנזכה לזה אכי"ר

או יאמר בד"ז ע"ד שאמר הרב הקדוש מברדיטשוב זללה"ה על יתור לשון של תיבת בני אהרן דהנה הבוב"ה צוה בכאן אל הכהנים תוספת קדושה על הכהנים יותר מבני ישראל ומחמת זה היו יכולים ח"ו לבא לבחי' גסות הרוח. ע"כ הקדים השי"ת ואמר להם שבחי' קדושה זו הוא רק מחמת שאתם בני אהרן ולא מצד מעלתכם בעצמכם וזהו אמור אל הכהנים בני אהרן היינו אמור להם שבחי' זו היא להם רק מצד שהם בני אהרן ועל אופן זה נוכל לומר ג"כ שזהו כוונת הפסוק ביתור לשון שלא יבואו ח"ו לבחי' גסות הרוח אמר להם הקב"ה שיזכרו מה שאירע לנדב ואביהוא על שלא היה להם בחי' הכנעה כראוי כדאי' שהסיבה שלהם היתה מחמת שהורו הלכה בפני רבם ולא היו להם בחי' הכנעה כראוי וזה אמור אל הכהנים שזכרו מה שאירע לנדב ואביהוא בני אהרן ולא יבואו לבחי' גסות הרוח ונ"ל עוד דהנה בחי' כהן הוא בחי' חסד היינו שהכהן שהולך לעבוד עבודה בבהמ"ק ששם הוא השראת השכינה ממש צריך להיות בבחי' הכנעה ולב נשבר ולהבין שהכל הוא רק מצד חסדו ית' ולא מצד מעשיו הטובים שאו יכול להמשיך בחי' השראת השכינה עליו כמאה"כ אני אשכון את דכ"א אבל כשהוא ח"ו בבחי' גסות אין אני והוא יכולין לדור ולכך כהן גדול משמש בשמנה בגדים ששמונה פעמים בג"ד בגימט' חס"ד לרמז על האמור שכהן צריך להבין שהכל הוא מצד החסד ולהיות בבחי' לב נשבר וזה היה בחי' אהרן זהו ג"כ בחי' יובל כמ"ש במ"א באריכות וכאן אקצר היינו עד"ז כששובר בחי' לב נעשה ב"פ י"ו וזהו יובל י"ו ל"ב וי"ו פעמים י"ו גימט' אהר"ן וזה ג"כ מרמז שעיקר בחי' אהרן הוא לב נשבר וזהו כוונת הזוה"ק ציץ לכהנים ציצית לישראל שבקי' מצות ציצית הוא להתעטף ב"ציצית