בת עין קסו

וגומ' פרכת עם בי"ת גימט' שבת היינו תבת פרכת עם אות ב'. רק שהב' נכתבה כאן במילואה לרמז לבחי' שהיה בבני אהרן שקידשו כל הז' מדות בשלימות שנקרא בחי' שבת בחי' נייחא לה' רק שלא הגיעו עדיין בשלימות לבחי' שער הנון שבת עילאה ומזהיר הכ' כאן לאהרן שלא יבא בבחי' שבת אחת שבת תתאה לבדה עד שיגיע לבחי' שער החמשים בחי' שבת עילאה בשלימות בחי' יראה ובחי' הכנעה שיוכנע מאוד ויצפה רק לתשועת ה' ברוב חסדו ולא מצד מעשיו וזשאה"כ בזאת יבא אהרן אל הקדש ר"ל בבחי' אהוי"ר הנזכר בפרשה ורחץ בשרו במים וגו' מים מרמז לבחי' חסד ה' ר"ל שיבטח רק בחסד ה' וזהו שרמזו חז"ל בפירוש הכתוב קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם פי' כשתהיו קדושים בהזדככות המדות תדעו שאין כמוני ר"ל שלא תבטחו שיש קדושה למעלה במעשיכם בבחי' מקיף ועדיין לא הגעתם אליו ותצפו תמיד אליו וזשאה"כ איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו פי' אמו ואביו מרמז לבחי' אהוי"ר היינו כשיהיה לכם בחי' אהוי"ר בשלימות תשמרו את שבתותי ב' שבתות היינו שתצפו להגיע לבחי' שבת עילאה נייחא עילאה בחי' שער הנון בחי' מקיף כנ"ל יהי רצון שנזכה לוה אמן כן יהי רצון

או יאמר על פסוק קדשים תהיו כי קדוש אני וגו' הנה אחז"ל יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם ונ"ל לפרש זה עדה"מ הנה עיקר בריה"ע היתה בשביל היראה שנקראת ראשית וכמאה"כ והאלהים עשה שייראו מלפניו ולכן נקראת היראה בשם א"ם כי על ידה נבראת העולם ויראה הוא בחי' צדיקים בחי' אותיות למפרע כמאמר ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים היינו שהעולם נברא בכ"ב אותיות התורה כידוע ולכן כשהאותיות נשפעים מלמעלה למטה נשפעים האותיות כסדרן והוא בחי' חסד בחי' אהבה ואח"כ ע"י התורה ומצות ביראה ואהבה חוזרים האותיות למפרע למעלה בתיקון גדול ומשתעשע בהם הקב"ה במעשה הצדיקים והוא כביכול בחי' פרנסה למעלה וזהו עיקר כוונת בריה"ע והאותיות בביאתם למטה וחזרתם למעלה נעשה מ"ד אותיות בחי' ד"ם ולזה מרמז הכתוב ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם פי' ג"ר הוא בחי' ירא"ה מלשון לא תגורו מפני איש היינו מי שיהיה לו בקי' יראה בשלימות ובזה יאכל כל ד"ם פי' שיעשה בחי' פרנסה ואכילה למעלה ע"י בחי' ד"ם היינו המ"ד אותיות בביאה וחזרה כנ"ל ונתתי פני בנפש ההוא פי' שאתן בחי' פנים בחי' חסד בחי' רצון העליון בנפש ההוא והכרתי אותה מקרב עמה פי' והכר"תי מלשון הכרה היינו שאהיה מכיר אותה להמשיך לה בחי' אותיות כתר בחי' רצון העליון וזהו ג"כ בחי' את אימתי אשלח לפניך היינו אימת"י מרמז לבחי' יראה ובחי' קדושה היינו אותיות א"מ מרמז לבחי' יראה הנקראת א"ם ואותיות ת"י מרמז לבחי' קדוש גימ' ת"י כי בחי' א"ם בקדושה נעשה עשר פעמים א"ם גימ' ת"י כי ב' מיני יראה הם א' בחי' יראה חיצוניות במעשה המצות בפועל ממש ונקראת א"ם ובחי' ב' בחי' יראה פנימיות במחשבות קדושות ונקראת ת"י בחי' קדוש כנ"ל וע"ז הבטיחם הבוב"ה לשלוח לפני צדיקים ב' בחי' היראה הנ"ל שמרומז בתיבת אימת"י וזהו ג"כ מרומז בפסוק קדושי"ם תהיו פי' שהקב"ה הזהירם שיהיה להם בחי' קדושים היינו ב' בחי' קדושה ומפרש הפסוק ברמז מה הם השני בחי' קדושה ואומר תהיו היינו שאותיות ת"י של תהי"ו מרמז לבחי' יראה וקדושה פנימיות בחי' קדוש כנ"ל ואותיות ה"ו של תהי"ו מרמז לבחי' יראה במעשה המצות בפ"מ כנ"ל כי כן אותיות ו' ה' ב' אותיות אחרונות של הוי"ה ב"ה מרמז לבחי' יראה תתאה וע"ז דרז"ל יכול כמוני היינו כיון שהזהרתי לך על בחי' קדושה הנ"ל תרצה להדבק רק בבחי' יראה עלאה יראה פנימיות בחי' קדוש הנ"ל בחי' מחשבות ודביקות לה' בבחי' יראה ואהבה בלב בלבד ולא במעשה המצות בפ"מ ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם היינו שצריכים אתם להתלבש בבחי' קדושה במעשה המצות בפ"מ בתורה ומצות מעשיות ובזה תמשיכו בחי' קדושה פנימיות כנ"ל וזהו שאחז"ל פרועי ראש נכנסו למקדש פי' שהיה בחי' יראה ובחי' קדושה שלהם בבחי' פרועי ראש בחי' התגלות בלי לבוש מעשה המצות בפועל ממש ואינו נכון כן רק צריך האדם' שיתקדש א"ע ע"י עסק התורה ומצות מעשיות דייקא וגם במחשבות