בת עין קסה

הוא לשון ספי"ר היינו לזכך ולתקן כל הז' מדות בשבעה שבועות ההם שהוא עת רצון בעת ההיא התגלות אורו ית' כדאיתא בספרי הצדיקים שבשעת יציאת מצרים היה בחי' תיקון הנפש ומרומז בפסוק מקץ שלשים וארבע מאות שנה וגו' מספר נפ"ש מרמז שבבחי' נפש יצאו ממצרים מהקליפות וכן בכל שנה בפסח ניתקן בחינת הנפש לכן צריך לתקן עוד כל הז' מדות ולקדש אותם שיוכלו להגיע לבחי' קבלת התורה בחי' שער החמשים של חמשים שערי קדושה וזשאה"כ תספרו חמשים יום ר"ל תספרו ותזככו עצמיכם כדי שתגיעו לבחי' חמשים ר"ל לשער החמשים היינו שבכל יום יצפה לבחי' חמשים ואז יהיה בבחי' קדושה בשלימות בבחי' הכנעה וענוה לפני ה' שיבין גדולת הבוב"ה ורוממותו ית' והרבה יגיעות ורוב קדושה וזיכוך המדות צריכין לוה הבחי' וזה עיקר יציאת מצרים בשלימות שעיקר קליפת מצרים וקליפת פרעה היה בחי' גסות הרוח שהיה לו כמ"ש מי ה' אשר אשמע בקולו שבטח בחרטומים מאוד וגם הכנענים היו להם בחי' זו וזה שאחז"ל שהיו אמוריים מטמינים אוצרות של זהב בקירות בתיהם וכו' ולכאורה אינו מובן למה הטמינו בקירות בתיהם הלא איפכא הוה להו למעבד כאשר ראו ישראל באים לא"י היה להם ליקח המטמוניות עמהם ולא שישארו המטמוניות לישראל בקירות בתיהם אל הפירוש כדאיתא בזוה"ק שהיו בונים בגלוליהם וכו' ר"ל שהיו מטמינים פי' שהיו בטוחים באותו הבנין שבנו להם ולא האמינו שיש בחי' קדושה למעלה ולא פחדו מה' והיו סבורים שא"א לישראל ליכנס לא"י מחמת כשפיהם וזה שפירש"י שהיו מקולקלים במעשיה' מכל העכומ"ז ר"ל בבחי' של גסות הרוח היו מקולקלים יותר ועתה מזהיר הכתוב שלא יעשו ישראל כמעשיהם לבטוח במעשיהם רק שיבין שפלותו ומיעוט ערכו וכחו הן ברוחניות והן בגשמיות ויצפה רק לתשועת ה' שה' יהיה בעזרו להנצל מיצה"ר ומכל שום בחי' שאינה טובה וכמאחז"ל אלמלא ה' עזרו לא יכול לו וזה עיקר שער החמשים היא בחי' ענוה ויראת ה' וגדולתו ית' וזה בחי' מקיף שמאמין ומבין בגדולתו ית' מה שאין השכל יכול להשיגו ונשאר תמיד בבחי' מקיף למעלה מהשכל ודעת חשאה דילא תנחשו ולא תעוננו ולא תקיפו פאת ראשכם פי' לא תעוננו מלשון מעון ולשון בית וחוזק שלא תעשו לעצמיכם בחי' בנין ומעון לבטוח במעשיכם הטובים או במעשה הכישוף ח"ו כי לא תקיפו את פאת וגו' ר"ל כי עי"ז לא תוכלו להמשיך בחי' הקדושה שהוא בחי' מקיף בחי' ראשיכם בחי' קדושה שנקרא ראש בחי' שער החמשים הנ"ל גם פי' לא תקיפו פאת היינו שלא תשוו את הראש כי הפאת הראש מרמז לבחי' המשכה מהמוח והזהרו שלא תמנעו ח"ו את בחי' המשכה הנ"ל וכל ואת הוא מסוגל בעת הזאת מפסח עד עצרת בימי הספירה שבכל שנה מתגלה אור ה' בימים ההם והגם שאינה כמו שהיה בשעת יציאת מצרים ממש שאין האור מאיר כ"כ כמו אז והוא בבחי' מנחה כמו אור השמש שבין שעת מנחה שנוטה לשקוע ואינה מאיר כ"כ כמו שמאיר בצהרים מ"מ מאיר הוא גם נקרא מנחה שהוא בחי' גבורה כדאיתא בסידור מנחה משמאל כו' וזה מרומז בפ' והקרבתם מנחה חדשה לה' וגו' פי' שאור של יציאת מצרים נקרא חדשה כידוע בחי' שירה חדשה ואמר הכ' שיקריבו בחי' חדשה היינו בחי' יצי"מ לה' היינו לבחי' הקדושה בחי' שער החמשים בעת מנחה ר"ל בימי הספירה שאז מאיר אור ה' בחי' מנחה כנ"ל וא יתקנו את הו' מדות בשבעה שבועות כנ"ל וזה אלא היה בחי' בני אהרן שתקנו כל הז' מדות בקדושה גדולה רק שהיו לפני ה' ר"ל שלא הגיעו עדי לבחי' ה' בחי' שער החמשים בשלימות כי כך היה מדה"ד להתקדש וכו' וזשאה"כ אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו ר"ת של ש"ני ב"ני א"הרן היא שב"א מרמז לבחי' יראה שהגיעו לבחי' יראה אמיתית רק שהיה בקרבתם לפני ה' רצה לומר שלא הגיעו לבחי' ה' כנ"ל שורש התיב' ימות גימט' אברהם יצחק לרמז לבחי' אהוי"ר שהיה להם רק לפני ה' וזהו שפירש"י שתויי יין נכנסו למקדש פי' שקידשו את הז' מדות שלהם ואין דבר שבקדושה פחות מעשרה נעשה מן שבעה שבעים גימ' יי"ן וזהו שתויי יין היינו שהיו ממלאים בחי' שבעים כנ"ל אלא שמה' היתה זאת להתקדש בקרוביו לכן לא הגיעו לבחי' שער הנון בשלימות לכן נשרפו ולכן הזהיר השי"ת לאהרן ואל יבא בכל עת אל הקודש מבית לפרכת