בת עין קסא

שאור מבתיכם ודרחז"ל ביום הראשון היינו ערב פסח ואך חלק היינו משש שעות ולמעלה אז מתחיל זמן הביעור שאז הוא זמן שחיטת הפסח ואז אסור באכילה ובהנאה ויש לדקדק שבכל התורה לא נמצא שום מצוה שתהיה נוהגת מחצי היום כי כל המצות הן שבת הן יוה"כ הוא מבערב אך בדרך רמז נוכל לומר שחמץ מרמז על מדות הרעות וכן מצינו בלשון הגמר' החמין וכתב האריז"ל כי ענין איסור חמץ שאיסורו זיין ימים ואכילת מצה שנוהגת כל שבעה היא סגולה לשבר ולהכניע ז' מדות הרעות ולבא לז' מדות הקדושות וההפרש שבין חמץ ומצה הוא רק וא"ו שבחמץ הוא"ו מדובק לגוף הדל"ת ובמצה יש הפסק בינה ובין הדל"ת ואפשר לרמז כי כשאדם רוצה לשוב מחטאיו ולקבל עליו עול תורה ומצות צריך מקודם כל דבר לתקן את מעשיו הרעים אשר עשה מקודם הן מה שעבר על ל"ת והן מה שביטל מ"ע ובלתי זה אי אפשר לו לעסוק בעבודת השם כי העון עצמו מקטרג ומבלבל אותו מעבודת השי"ת ואפשר לומר שזה ענין ערב פסח בשעה ששית שאז מתחיל זמן הביעור ו' מדות הרעות וזמן ביעור לכל הוא וכשאדם חוזר בתשובה שלמה לפניו ית' מבער ומבטל בלבו כל מעשיו הרעים אז הוא העת רצון לפני הבוב"ה יותר מכל השנה והבא לטהר מסייעין אותו ולזה בשעה ששית שאז נפסק ענין חמץ הרמוז ליצה"ר מתחיל ענין מצה שתלוי כרעיה דה"א לרמז כי הרוצה ליעול בתשובה יעול ואז הוא עת רצון כמ"ש ולזה מתחיל האיסור אחר שש שהוא ואו שאז נפסק כרעיה דה"א ונעשה מבחי' חמץ בחי' מצה שהיא ביטול ז' מדות הרעות מכל וכל ויש ב' ענינים בחמץ הרמוז ליצה"ר חמץ שלו מה שפגם וחטא בעצמו וחמץ של אחרים שקיבל עליו אחריות היינו שראה אדם עובר עבירה והיה בידו למחות ולא מיחה הוא נתפס על ידו וכל זה צריכים לבער בשעה ששית ועל שניהם עוברים בבל יראה ובל ימצא וחמץ שלו שפגם בעצמו אפשר לבער ע"י תשובה באמת בכל לבבו ובכל נפשו אך חמץ של אחרים שקיבל עליו אחריות אף שאם יעשה עליהם תשובה באמת מ"מ האדם שעבר העבירה עדיין לא עשה תשובה ובמה יכופר עונו אמנם אין הקב"ה בא בטרונייא עם בריותיו וכשהוא עושה תשובה לפני הבוב"ה בהכנעה גדולה מעומקא דליבא אז השי"ת מעורר מדת תשובה בעולם וברוב רחמיו וחסדיו שולח במחשבתו של אותו האיש שעבר העבירה לשוב בתשובה שלימה לפניו ית' כדי שלא יוכשל בחטאו של אותו האיש ויש שני מיני חמץ שאין עוברים עליהם בב"י וב"י חמץ של אחרים ושל גבוה ויש לרמוז כי חמץ של אחרים הוא מי שהוא ח"ו בבחי' אל אחר שיצא מבחי' אחד ואינו מאמין ח"ו בהשגחה שהבורא ית' הוא אחד יחיד ומיוחד וחמץ של גבוה מרמז לחמץ ועבירות של גסי הרוח כרמוז בתבת גבוה שאם ראה אדם מישראל אותם עוברים על מצות ה' והוא לא מיחה בידו אינו נתפס עליו כי לא היה שומע לדבריו נמצא חמץ של אחרים הוא מחמת שיצא מגדר מאמין בהשגחה ר"ל וחמץ של גבוה מחמת שהוא חכם בעיניו ולא יקבל תוכחה ובמה שאמרנו יתורץ קושיית התוספות שלגבי חלה צריכין אנו תרי מיעוטא על אחרים ושל גבוה וכאן אנו ממעטים של אחרים ושל גבוה מחד מיעוטא שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה ולפי דברינו ע"ד מוסר יתורץ שפיר כיון דחד טעמא הוא מחמת שלא יקבלו תוכחה שפיר נתמעטו מחד מיעוטא ועם כל האמור נחזור לעניננו השי"ת נקרא כהן ובני אהרן הן כ"ג הן כהן הדיוט נקראים ג"כ כהן היינו שבחי' קדושה מכהן העליון ית' שוכן בתוכם והוא ית' נקרא כהן כדאיתא בגמרא אלהיכם כהן הוא וזהו זאת תהיה תורת המצורע היינו בעל עבירות כמאמרם ז"ל על שבעה דברים נגעים באים ביום טהרתו כשעשה תשובה בהכנעה גדולה והובא אל הכהן היינו שנתקרב לבחי' קדושה עליונה ית' ע"י תשובתו כאמור שהקב"ה נקרא כהן ויצא הכהן אל מחוץ למחנה היינו כשנכשל בעון של אחרים שלא מיחה בהם ועשה תשובה בהכנעה גדולה אז ויצא הכהן היינו שהשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו יוצא ומעורר בחי' תשובה אל מחוץ למחנה אל הצרוע היינו בעל עבירה שיתעורר הוא בבחי' תשובה שלימה לפניו ית' וזהו והנה נרפא נגע הצרעת היינו של בעל עבירה מן הצרוע היינו ע"י גרמות תשובת המצורע שלא מיחה כי ע"י שעשה