בת עין קמ

בה אדרבה אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו אמנם העצה היעוצה לזה הוא כאשר נתן לו ה כל הטובה יסתכל בלבו חיות של הדבר מי הוא המחיה ומהווה את הטובה וכאשר מתבונן בלב על כל דבר וחיותו ורואה ומבין כי השי"ת הוא המחיה את כולם ונותן לב וחיות בתוך כל נברא וטובה אזי נכנע ונשפל לפני ה' וע"ז אנו מתפללים לה' וטהר לבנו לעבדך באמת היינו באמת מרמז לג' בחינות טובה הנ"ל היינו אות א' שהיא ראשונה לאותיות מרמזת לבחי' רוחניות היינו לבחי' חכמה ואות מ"ם שהיא אמצעית האותיות מרמזת לבחי' האמצעיות בחי' גבורה שאינה כ"כ רוחניות כמו חכמה ואות תיו שהיא אחרונה לאותיות מרמז לבחי' גשמיות בחי' עשירות וזהו וטהר לב"נו רבה לומר שיהא בחי' ל"ב של כל דבר טהור וזך ונראה לעינינו ונבין היטיב בחי' חיות ול"ב של בחי' אמת ג' בחי' טובה הנ"ל ועי"ז יהיה לנו בחי' ענוה כנ"ל ועל ג' בחינות ל"ב הנ"ל של ג' בחי טובה הנ"ל מרמז הכתוב צו את אהרן וגו' צו גימטריא ג' פעמים ל"ב שאמר הקב"ה למשה שיכניס באהרן ג' בקי' ל"ב הנ"ל ואם שאהרן היה בשלימות השפלות וענוה אמנם הקב"ה ציוה למשה שיכניס בו עוד יותר כדי שיוכל אהרן להמשך גם על כל ישראל בחי' ל"ב הנ"ל ועי"ז יהיה להם בחי' ענוה ויקרבו א"ע לבחי' קדושה בחי' א' אלופו של עולם ותתקרב האות א' לאותיות ד"ם ויהיה אד"ם בשלימות וזה שאמר הכתוב אדם כי יקריב וגו' ר"ל שעיקר הקרבן הוא שיקריב האותיות אדם זה לזה כנ"ל וזשאה"כ ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ומפרש הכתוב במה יקריבו ואמר במדבר סיני היינו סי"ני ע"ה גימטריא ענו"ה פירוש בבחי' ענוה יקריב הקרבן של אותיות אד"ם כנ"ל ואמר הכתוב היא העולה על מוקדה ר"ל מוקדה מלשון קידה והשתחויה והכנעה וענווה פירוש שעיקר. העולה והקרבן הוא בחי' מוקדה בחי' ענווה וזהו ענין פסח מצרים שהיה מקחו מבעשור לחודש ואיתא במדרש שלקחו טלה בעשור לחודש וקשרו אותו בכרעי המטה פירוש בעשור מרמז לבחי' יוד הקטנה שבאותיות שמרמז לבחי' ענוה וקדושה ובבחי' עשור בחי' יוד בחי' ענוה לקחו הטל"ה גימטריא ד"ם פירוש מה שהיה במצרים בחי' ד"ם כנ"ל קשרו אותו בחי ד"ם לכרעי המטה היינו לבחי' כריעה בחי ענוה בחי' אלף הנ"ל ונעשה אדם כנ"ל בחי' יוד והיה כך קשור עד ליל חמישי בשבת כי בעשור לחודש היה בשבת וכל יום קבלו מבחי' יוד ונעשה חמשה פעמים יוד עולה חמשים ונכנסו לחמשים שערי קדושה ועיקר התחלת כניסה לקדושה היתה בחי' ענוה כי ע"י בחי' ענוה יכולים להגיע לבחי' קדושה ודביקות בה במחשבה דיבור ומעשה בקדושה ולהיות בבחי' שבת הגדול בחי' מחשבה שלפני בחי' פ"ה ס"ח כאשר שמעתי מאבי זללה"ה שאמר בשם ר' ליבר זללה"ה כל ל ולזה רמזו רז"ל אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות כראוי מיד עאלין פירוש' בחי' שבת במחשבה ובחי' שבת בדיבור שיהא בקדושה וטהרה כראוי מיד יהיו נגאלין ונכנסין לבחי' קדושה כן יהי רצון אמן

הכהן המחטא אותה יאכלנה במקום קדש תאכל וגו'. הנה עיקר תכלית המצות היא כדי לצרף ולזכך את הבריות פי' כי הגוף הוא דבר גשמי בחי' חושך בלתי אור והקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו רוצה לזכות ולזכך את צדיקים שיכנס ויאיר אור השי"ת לגוף הגשמי ושיהיה להם אור רוחני באהבה ויראה לה' ומחשבות קדושות לפיכך הרבה להם תורה ומצות כדי שע"י תורה ומצות יאיר בהם אור ה' ויבאו לבחי' עלמא דאתכסיא לבחי' מחשבה קדושה באהוי"ר בלתי לה' לבדו כמאה"כ הנסתרות לה' אלהינו וגו' פי' שהעיקר הוא שיהיה הנסתרות שהוא המחשבות קדושות בלתי לה' לבדו ובחי' מחשבה כזו נקרא בחי' שבת בחי' נייחא לה' שנעשה רצונו וכמו ששמעתי מאבי זללה"ה שאמר בשם ר' ליבר זללה"ה על שבת שלפני הפסח שקורין אותו שבת הגדול פי שבת הוא המחשבה פסח הוא הדיבור שנקרא פ"ה ס"ח ובחי' שבת בחי' מחשבה שלפני הפסח הוא הדיבור כשהוא בבחי' קדושה קורין אותו שבת הגדול כי הוא העיקר כנ"ל גם יש לפרש על זה הדרך דהנה יש ב' בחי' צדיקים באהבה לה' בחי' א' שאוהבים את ה' מחמת רוב שפלותם שרואים פחיתות עבודתם לה' ואעפי"כ הקב"ה מרחם עליו ועושה לו חסד ורחמים אעפ"י שאינו כדאי כמו שאנו משבחים אותו ברוך מרחם על הבריות אעפ"י שאינו כדאי אמנם כ"ז הוא