בת עין קלד

המצוין בהלכ"ה היינו בהלי"כה בשעת הליכתו לביהכ"נ כנ"ל ואוהב ה' שער זה מבחי' משכנות יעקב היינו מבחי' מדריגה הא' שהוא במשכנות יעקב היינו בבהכ"נ דווקא ולא קודם לכן כי מדריגה זו הוא שמקדים א"ע לכוין לבו ומחשבתו בשעת הליכה כנ"ל ומדריגה הג' הוא מי שנזהר כל היום בדיבוריו ומחשבתו לקיים שויתי ה' לנגדי תמיד אפילו בישובו בביתו ועוסק בעסקיו הגופניים דומה כאילו עומד לפני ממ"ה הקב"ה ונזכר תמיד בבחי' תפלה שהוא צריך להתפלל לפני ה' ועי"ז הוא נזהר בכל מחשבתו ודיבוריו שלא יסיח דעתו מה' ח"ו כי בהאיך אנפין יתפלל קדם מלכא ומסתכל בשפלותו והוא בבחי' מתפלל כל היום היינו שנזכר כל היום בתפלה שצריך להתפלל לפני ה' כנ"ל וגם הוא בבחי' תפל"ה היינו בחי' דביקות מלשון רוצה אשה בקב ותפלו"ת היינו דביקות והתחברות האיש שבמדריגה הג' הוא נזכר תמיד בפחיתת ערכו ובהאיך אנפין יקום להתפלל קדם מלכא ועל בחי' זו אמר רבי יוחנן הלואי שיהיה אדם בבחי' זו שיהיה בבחי' תפלה ודביקות הנ"ל כל היום שכל היום בשעת עסקיו בבחי' גשמיות בחי' בהמיות שהוא בבחי' ט"ן כפופה בחי' נפילה ובזה הוא דבוק ונכנע ונשפל לפני ה' ובזה הוא בא ומתקרב לה' בעת התפלה בגודל הכנעה ושפלות וה' מרחם עליו וסומך לכל הנופלים ומקרבו לבחי' קדושה בחי' נון פשוטה ונשלם בחי' מאה שני הנונין ביחד עולה מאה ואז נשלם האדם כי האדם נקרא עולם קטן והעולם נברא בעשרה מאמרות וכל אחד כלול מעשר נעשה מאה וזה מרומז בפסוק אדם כי יקריב מכם גימ' מאה היינו כשירצה האדם להתקרב לה' להיות בשלימות בבחי' מאה הנ"ל בחי' קרבן קר"ב נו"ן שתקרב נו"ן פשוטה לנו"ן כפופה א"ק מן הבהמה יקריב פי' שבשעת עסקיו בבחי' בהמיות יקיים שויתי ה' לנגדי תמיד כאלו עומד לפני המלך שהמלך עומד בבית ורואה כל עסקיו ודבוריו ועי"ז יתקרב לה' בבחי' קרבן כנ"ל ואח"כ כשבא לביהכ"נ ומדבק א"ע ברוחניות המחשבה בתורה ותפלה זהו בחי' ואם מן העוף עלה קרבנו בחי' עוף בחי' ועוף יעופף על הארץ ר"ל בחי' רוחניות ובתחלה מדבר הכתוב בבחי' ומדריגות הקטנות כנ"ל ובאמת קודם חטא לאחר מתן תורה היו כל ישראל במדריגה הגדולה שהיה המלך בבית כ"א ושכינה מדברת עמהם בכל מקום ואחר החטא אמר הקב"ה למשה לך רד וגו' וירדו לבחי' ומדריגה הקטנה ולא היתה השכינה מדברת כ"א מתוך האהל מועד כמו שהאנשים היו במדריגה הב' דווקא בעת היותם בבהכ"נ כנ"ל לכן נאמר ויקרא אל משה שהיתה מדברת רק מתוך אוהל מועד דווקא ולכן נאמר ויקרא באלף זעירא שנתמעט בחי' אלף אלופו של עולם בחי' קדושה אצל כאו"א ודבר הקב"ה עם משה מתוך האוהל מועד שיבנה במהרה בימינו אמן

צריך להבין למה בפ' שעיר נשיא וחטאת יחיד כתיב בתורה בפירוש שחיטתן בצפון ובפר העלם דבר של ציבור ובפר כהן משיח לא כתיב צפון רק כתיב ושחט אותו לפני ה' אף שכל החטאות טעונין צפון אך נראה דעיקר בחי' קרבן לה' האמור בתורה אדם כי יקריב מכם קרבן לה' הוא בעבור שהחוטא גורם בחטאו לפסוק חיותו מהבורא ית"ש ממקור החיים וממקור הרחמים כי אם לא חטא היה השי"ת חי החיים ומקור הרחמים משפיע לו שפעת רחמים בלי הפסק שיהיה דבוק חיותו בחי' החיים ומקור הרחמים כאשר שמעתי בשם המגיד זללה"ה פירוש ויעש אדנים למשכן שראה תמיד שישכון בתוכו אדנ"י וכשחטאו נעדר מחי החיים והנה יש בחי' שונים בחטאים יש בחי' חטא שהוא חטא קל ולא פגם רק באות ה"א אחרונה משמו ית"ש שהוא דרגא תתאה ממקור הרחמים ותכף כשיעשה תשובה ויתבייש לא זז משם עד שמוחליןלו ויש חטא יותר חמור שפוגם באות וא"ו משמו ית' שהוא דרגא דלעילא מיניה וצריכה תשובה ובושה יתירה שיאיר לו השי"ת החיים והרחמים. וחטא יותר חמור שהוא פוגם בה"א עילאה וצריך תשובה חמורה ויש חטא יותר חמור שהוא פוגם ביו"ד וצריכה תשובה יותר חמורה והנה הארבעה חלוקי כפרה שהם זו למעלה מזו הוא ע"ז האופן כדאיתא ברמב"ם הלכות תשובה היינו מ"ע ומל"ת כריתות ומיתות ב"ד חילול השם ח"ו הוא ג"כ ענין זה כי כשעבר על מ"ע הוא פוגם בה"א תתאה הלכך