עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › בת עין

בת עין קכ

Bat Ayin 120 · בת עין · free full Hebrew text

Open in the reader →

שהוא ע"בודה ג"מילות חסדים ל"ימוד תורה ר"ת ג"כ ע"גל היינו שבתורה ועבודה וג"ח יכולים לתקן בחי' חטא ע"גל שמרמזים על שלשה חטאים הנ"ל כמאמרם ז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבוד' ועל גמילו' חסדים ועוד אמרו מפני מה הלמ"ד גבוה מכל האותיות לרמז כי גדול הלימוד שמביאה לידי מעשה נמצינו למדין שבשלשה בחי' הללו היינו בעבודה ג"ח לימוד יכולים לתקן בחי' חטא עגל היינו עריות גזל לשה"ר וכ"ז הי' יכול להיות בזמן שבהמ"ק היה קיים היה יכול להיות בשלימות תיקון העגל כי בחי' עבודה הוא בקרבנות והי' יכול להיות כסדר עבודה ג"ח לימוד תורה ועכשיו בעו"ה שאין לנו מקדש עיקר העבודה הוא הלימוד כמאחז"ל כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה וכו' רק שא"א להיות התיקון בשלימות עד שיקדים העבודה קודם הג"ח והלימוד אך יכול להיות כסדר הזה ג"ח לימוד תורה ואח"כ יכול להיות הבחי' עבודה שיהי' חשוב כאלו הקריב קרבנות ועיקר ג"ח הוא להשתתף בצערו של חבירו כמו בצערו ממש וזהו בחי' אחד א"ח דל"ת היינו להיות אחיו של דל וכמו ששמעתי מהרב הק' אב"ד דק"ק בארדיטשוב שאמר בשם המגיד ממעזריטש ז"ל שאחד משלשה עשר דברים שהתורה נדרשת בהם הוא גזירה שוה היינו בחי' השתוות שירגיש בצערו של חבירו כמו בצערו ממש בשוה וזאת הוא בחי' אחדות ממש וגומר וזהו עיקר ג"ח אשר בזה יוכל לתקן בחי' עגל כאמור למעלה וזה כונת הפסוק זאת חקת התורה היינו שחק"ת בגמטרי' אח"ד כי כמו שאות א' הוא אחד ביחידות כך אות ק' הוא אחד במאות והתי"ו הוא ד' במאות לרמז על האמור למעלה שעיקר התיקון הוא בחי' אחדות גמור עם בני אדם וזה עיקר ג"ח ואח"כ התורה היינו לימוד התורה ואח"כ אשר צוה ה' לאמר זהו מעשה הקרבנות בחי' עבודה ובזה יתוקן חטא העגל כאמור למעלה

דבר אל בני ישראל ויקחו אליך וגו' ויש לדקדק הלא הדיבור היה אל משה ואל אהרן והיה ליה למכתב דברו בלשון רבים גם לכתוב אליכם לשון רבים לא לשון יחיד גם להבין תיבת לאמר. ולפרש זה ע"ד המוסר הנה ידוע מאמר חז"ל כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו וארז"ל אסור להנות מהעולם הזה בלא ברכה כי בכל דבר נברא יש חיות רוחני קדושה בחי' אותיות רוחניות צרופי אותיות אשר בו נברא והוא המקיימם ומהוה אותם תמיד לכבודו לצורך גבוה לכן כאשר בא להנות מאיזה דבר נברא יברך תחילה כדי שיזכור בהחיות הרוחני אשר בו ושלא נברא אלא לכבודו שיהיה נעשה בו צורך קדושה כגון אם הוא דבר מאכל יאכל אותו לצורך גבוה היינו שע"י אכילה זו יתחזק גופו ושכלו לעבודת הבוב"ה לתורה ותפלה וכן בכל דבר הנאה מאיזה דבר נברא בוודאי יש בו צורך גבוה וצריכים לכוון בהנייתו להעלותו לקדושה וכ"ז ישים אל לבו בשעת הברכה עובר להנייתו ולא יסיח דעתו מכל זה כל משך זמן אכילתו והנייתו לכוון בלתי לה' ולא למלאות תאוותו ולמלא כריסו כדי שלא יבא ח"ו לבחי' פן תאכל ושבעת ורם לבבך ושכחת וגו' ויען שרצה הקב"ה לזכות אותם ושיהיה להם כח לקדש עצמם באכילה ושתיה ושאר הנאות כנ"ל לפיכך הזהיר לנו לקדש כל דבר ולהכניס בו בחי' קדושה כגון בתבואה לעשות בהם תחילה מצות תרומות ומעשרות וחלה לכהנים וללוים ולעניים וכן בשאר כל דברים לעשות בהם איזה מצוה בכדי שיתפוס בהם בחי' קדושה וגם בזמן הזה שבעו"ה בטלו תרומות ומעשרות ינתן מהמאכל בתחילה צדקה לעניים בכדי שיעשה בו מצוה ויכנס בו בחי' קדושה וגם קודם האכילה לברך עליו ובזה יוכל אח"כ לאכלו בקדושה שלא יטמטם את לבו ח"ו לבא לבחי' ורם לבבך ושכחת וגו' ויהיה התורה והמצות חקוקים על לוח לבו לבלתי ישכחם אפילו רגע וזהו סמיכות פ' חקת אחר ענין תרומות ומעשרות כי אחר שהזהיר ה' לקדש התבואה בתרומה ומעשרות לכהנים ולוים כדי להכניס בהתבואה בחי' קדושה כנ"ל אמר הכתוב וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר פי' כל ענין התרומות ומעשרות אשר דבר ה' ליתן למשה ולאהרן היינו לכהנים ולוים הוא בשביל לאמ"ר אותיות ל"א ר"ם פי' שלא יבא לבחי' ר"ם לבבך ושכחת וגו' כנ"ל גם שלא יבא לבחי' מ"ר בחי' תמורה מלשון המר ימיר לשון חילוף שלא יחליף ולא ימיר בחי' קדושה לבחי' גשמיות ח"ו וזהו מרומז במלת לאמ"ר אותיות ל"א מ"ר כנ"ל כי ע"י שאוכל המאכל