בת עין קט

לבחי' ה' אחד לבחי' קדושה חיבור ויחוד גם בחי' ישראל באחדות גמור לה' אחד וזהו ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך וגו' פי' שע"י בנין המקדש כנ"ל ממילא תצוה לשון התחברות הבחי' הנ"ל ותייחד כל הבחי' של, כהן לוי ישראל לבחי' א' אלופו של עולם וזהו ויקחו א"ל"י"ך ר"ת לוי ישראל כהן יתייחדו לבחי' א' שבראש התיבה לבחי' אחד אכי"ר

להעלות נר תמיד וגו'. ונוכל לומר ע"ד המוסר דהנה עיקר העבדות הוא בפנימיות הלב ומאוד מאוד צריך ליזהר שלא יהיה עבודת האדם בהתגלות האברים יותר מן העבודה הפנימית שהיא בלב ונוכל לומר שזה מרומז בפסוק לא יהיה לך בביתך אבן ואבן גדולה וקטנה פי' חז"ל גדולה מבחוץ וקטנה מבפנים היינו שלא יהיה העבודה שמבחוץ שהוא בהתגלות האברים יותר מהעבודה הפנימית (ונוכל לומר שזהו כוונת חז"ל שאמרו שעונשן של מדות שאינן שוין מבחוץ כמבפנים קשה מאוד) ע"כ צריך ליזהר מאוד מאוד שתמיד יהיה דבוק עבודה חיצונית שהיא בהתגלות האברים לעבודה פנימית שהיא בלב שהוא העיקר ונוכל לומר שזה כוונת תיקוני זוהר בראשית רא"ש בי"ת פי' שזה הבחי' מכונה בשם רא"ש בי"ת שהעבודה שהיא במוח ובלב נקרא ראש שהוא עיקר וראשית והעבודה שהיא בהתגלות האברים נקרא בית שהיא כמו לבוש ובית להעבודה הפנימית וצריך לראות שתמיד יהיה דבוק בחי' בי"ת לבחי' רא"ש וזהו ואת"ה גימט' בי"ת תצו"ה גימט' רא"ש פי' שתצוה את ב"י שתמיד יהיה דבוק בחי' בי"ת לבחי' רא"ש ויקחו אליך שמן זית זך להעלות נר תמיד תיבת תמיד גימטרי' חות"ם פי' לראות תמיד להעלות העבודה הפנימית שהוא חותם לילך מדרגא לדרגא אבל עבודה חיצונית שהוא בהתגלות האברים אדרבה צריך להסתיר מאוד מאוד רק מה שא"א בשום אופן בלא זה אכי"ר: דרוש לפרשת זכור

ואתה תצוה את בני ישראל וגו'. להבין למה לא כתב ואתה צו שהוא לשון אזהרה למשה שיצוה אבל תצוה משמע שממילא יצוה ולא לשון אזהרה דהנה אמרו חז"ל יודע היה בצלאל לצרף האותיות שבהם נברא העולם ויש לפרש כי העולם כולו נברא בצרופי אותיות רוחניים כידוע שבכל נברא ונעשה ובכל פרט ופרט יש בו צרופי אותיות שבהם נברא כידוע וכאשר מאמין האדם השלם באמו"ש שהשם אחד ית"ש הוא מקור וראש לכולם ומחייה את כל פרט ופרט בכל נאצלים ונבראים יצורים ונעשים בכל עת ורגע בלי הפסק כלל ומתבונן בזה שכל צרופי אותיות שבכל העולמות ופרטיהן המה עולים לשורשן ולמקורם המחייה אותם שהוא ה' אחד ית"ש כמאה"כ החכם עיניו בראשו וגו' ר"ל מסתכל תמיד בראש ומקור המחייה את כולם ועי"ז נופל עליו אימה ויראת בושת מגדולתו ית' ומשתוקק באהבה עזה לדבק בשורש ומקור החיים המחיה את כולם ה' אחד ית"ש באמת ועי"ז פועל העלאת נצוצות קדושים מכל פרט ופרט למקורם ולשורשם לאחד יחיד ומיוחד וזהו בחי' צרוף אותיות שמצרף כל הצרופים ומעלה אותם הצרופים היינו הנצוצות הקדושים שבכל פרט ופרט לשורשם ה' אחד ית"ש וזהו עיקר בחי' המשכן שעל ידו שרתה השכינה בתוך כל או"א מישראל כמאה"כ ושכנתי בתוכם ואחז"ל מלמד שהשכינה שורה בתוך כל או"א כי המשכן נעשה מהתרומה שנתנו ב"י כל אחד ואחד נדבת לבו ואח"כ נאסף ונצטרף הכל ביחד ונעשה המשכן אחד והוא בחי' צירוף אותיות שנצטרפו הפרטים ונתעלו לבחי' קדושה לשורשם ומקורם ה' אחד יחיד ומיוחד ית"ש ע"י בצלאל שהיה יודע לצרף אותיות כדי להעלותם למקורם ועי"ז פעל להמשיך לכל או"א אור ושפע קדושה משכינה ממקור החיים והקדוש' שתהיה השכינה שורה בתוך כאו"א וזהו עיקר גדול בעבודת ה' ומרומז בתבת בראשית בי"ת רא"ש ר"ל בי"ת הוא שנים מרמז לבחי' התחלקות שיהיה נצטרף ונתעלה הנצוצות הקדושים לראש ומקור הכל כנ"ל גם בראשית מספר י"ג לחושבן זעיר דחנוך מרמז ג"כ לבחי' זו שיהיה בחי' צירוף אותיות לבחי' אחד גימטר' י"ג וזשאה"כ ויקבור אותו בגי וגו' ופי' המגיד זללה"ה שבחי' משה בחי' דעת שורה בגי מקום נמוך ובחי' ענוה ולפי דברינו נוכל לפרש שבחי' משה בחי' דעת בחי' אמת בחי' התחברות המדות הוא בג"י גי' אח"ד היינו במקום שיש צירוף