עצי חיים על התורה צט

הראשונות ונחשב כאלו קיים כל התורה ואז כבי' יכול להעיד עליו ואין לומר כלום אב וכו' וע"כ כתב הרמב"ם ויעיד עליו יודע תעלומות שתהא תשובתו כ"כ באמת עד שיחשב כברי' חדשה וכאלו עשה את עצמו ויוכל כבי' השי"ת להעיד עליו ולא קשה קו' הלח"מ איך יעיד עליו היודע תעלומות הלא הבחירה חפשית דלפי הנ"ל הכוונה שיעשה אדם תשובה מעולה באמת כדי שיוכל להעיד עליו הקב"ה כיון דהוי כאלו עשה האדם א"ע עכ"ד ז"ל עיי"ש ועד"ז פירשתי הכ' בפ' אחרי ושמרתם את חקותי וגו' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה' ויל"ד אשר יעשה לכאו' שפת יתר הוא, אני ה' פירש"י נאמן לשלם שכר וקשה מה קמ"ל בזה התם וגם מה רבותא הוא זה אשר הקב"ה נאמן בבריתו לשלם שכר לעושי רצונו ועי' מ"ש שם במקומו. ולהנ"ל יתבאר דהכתוב אומר ושמרתם את חקותי וגו' אשר יעשה אותם האדם ר"ל כדברי המדרש הנ"ל אם תשמרו את התורה אז אני מעלה עליכם כאלו עשיתם עצמיכם והיינו אשר יעשה אותם האדם בזה נעשה האדם כברי' חדשה אני ה' נאמן לשלם שכר ר"ל בזה דנעשה כברי' חדשה וכאלו עשה את עצמו ולא שייך הטענה כלום יש אב מעיד על בנו והקב"ה נאמן ויוכל להעיד עליו לשלם לו פעלו ומשכורתו שלימה כיון שהוא עשה את עצמו. וז"ש המדרש כי קרוב הוא ישראל עם קרובו של הקב"ה דהנה בבעלי התוס' כ' פי' הכ' כי קרוב הוא אמר הקב"ה אם אוליכם דרך הישר עכשיו מחזיקים איש בשדהו ובכרמו ומבטלין ת"ת אבל אני אוליכם ארבעים שנה דרך המדבר ויאכלו המן וישתו מי באר ותתיישבו בגופן ע"כ ולהנ"ל שני הפירושים דברי המדרש ומ"ש בבעה"ת עולים בקנה אחד כיון שהוא קרוב לא"י יבאו תיכף ויחזקו בשדות וכרמים ומבטלים ת"ת אבל אם ילכו במדבר מ' שנה ויעסקו בתורה ובזה יהי' כאלו עשו עצמן לא יהי' קרובים להקב"ה כ"א כבריה חדשה ואמר במדרש דמשו"ה לא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא אם יבואו מיד בצאתם ממצרים לא"י יהי' קרובים להקב"ה והתכלית המכוון היא שיהי' כאלו עשיתם עצמיכם והבן. עוד יתבאר המדרש הנ"ל כי קרוב הוא שנאמר לבני ישראל עם קרובו, וצ"ב דא"כ מה שייכות למשה"כ ולא נחם אלקים וגו'. דהנה באוה"ע כשרוצים לערוך מלחמה יתקנו א"ע כאו"א עפ"י דרך הטבע מערכה מול מערכה ובתחבולות יעשו מלחמה פעם ינצחו ופעם ינוסו אבל לא כן בישראל עיניהם אל ה' ומיחלים לחסדו כמו שאמר הכתוב והיה כאשר ירים משה את ידו וגבר ישראל ובמשנה ר"ה וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא בזמן שישראל משעבדין את לבם לשמים בודאי יתגברו במלחמה לנצח אויביהם הקמים עליהם. וז"ש פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה היינו שיהא בלבם מורא ופחד מחמת רב חיל ומנהמת קול מלחמה ולכן ויסב וגו') וחמשים עלו בנ"י ופירש רש"י מזויינים היינו בתפלה ובתחנונים כמו שפירש התרגום עה"פ אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי בצלותי ובבעותי ועל כן יהי' לבם בטוח בה' ובחסדו על ידי שהם מתפללים ומבקשים שים מאת הקב"ה ולא ירך לבבם להשיב מפני אויב אחור. וז"ש המדרש כי קרוב הוא שנאמר לבני ישראל עם קרובו היינו שנקראים קרובים להקב"ה בזה אשר יאזין ויקשיב לתפלתינו כמ"ש הכתוב ומי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו אליו מזה נראה דמשו''ז נקראים קרובים לה' מפני אשר בכל קראינו אליו הוא קרוב לנו. זש"ה דמשו"ה לא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים פן ינחם היינו שירצו לערוך מלחמה עפ"י הטבע כי קרוב הוא כנ"ל שהם עם קרובו ר"ל דבתפלה ותחנונים ה' נלחם לנו להכניע שונאינו ולהדריכנו על במות אויבינו. א"י ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא וגו' ובמד"ר הובא בבעלי התוס' אם אני מוליכם דרך הישר עכשיו מחזיקין איש בשדהו ובכרמו ומבטלין תלמוד תורה אבל אני אוליכם ארבעים שנה דרך המדבר וכו'.