עצי חיים על התורה צ

עליהם לבא בכפי', ועל כל פנים יצא לנו מהנ"ל דבזכות זה יצאו ממצרים בשביל קבלת התורה, וגם משו"ה קבלו ישראל את התורה בשביל הוצאה ממצרים. וזש"ה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים. וקשה באיזה זכות יצאו ממצרים ואמר הכ' משום ולקחתי אתכם לי לעם היינו שיקבלו ישראל התורה ואחר כך אמר הכתוב דמשו"ה לקח הקב"ה את ישראל ונתן להם התורה אף על ידי כפי' מה שלא עשה כן לכל גוי ואמר דמשום דהוציא אותם מתחת סבלות מצרים וכדאי הוצאה זו שתהיו משועבדים לי. הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמענו פרעה ואני ערל שפתים. והקשו המפורשים הא ק"ו פריכא היא דבני ישראל לא שמעו אליו מקישוי השיעבוד אבל פרעה אפשר שישמע אליו. ונראה עפימ"ש בכלי יקר פ' שמות לפ' הפ' וימררו את חייהם בעבודה קשה כי אצל הקב"ה נאמר כי הוא חייך וע"י שסרו מאחרי ד' מררו את חייהם בעבודה קשה היינו העבודה זרה שהיא קשה ורעה ולפי שהי' בכלל מחטיאי הרבים שאין מספיקין בידם לעשות תשובה ע"כ הקשה ד' את לב פרעה ועבדיו ובזה הותר הספק אשר נתחבטו בו הראשונים בענין קישוי לב פרעה וכי עוות הדין הוא ח"ו עכ"ד בקיצור. וזש"ה וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה, ואי' במדרש קשה הי' להם לפרוש מע"ז וע"כ אמר מקוצר רוח ומעבודה קשה ר"ל ע"ז שהיא קשה וכ"ז בא להם מאת פרעה ועבדיו שהם גרמו להחטיאם וע"כ אמר משה הן בני ישראל לא שמעו אלי כיון שהי' קשה להם לפרוש מע"ז וזהו ע"י פרעה וא"כ איך ישמעני פרעה האיך יוכל פרעה לשמוע לי ולשוב מרשעתו לשלח את בני ישראל מארצו כיון שהחטיא את הרבים ואין מספיקין בידו לעשות תשובה. התפאר עלי למתי אעתיר לך וגו' למען תדע כי אין כה' א'. ויל"ד דלהלן במכת ערוב גם כן כתיב למען תדע, וכן במכת דבר בעבור תדע וגו' כתיב כן באזהרה לפרעה קודם שבא עליו המכה אבל לאחר שסר ממנו לא כתיב דהא זהו בטבע ואינו חידוש כ"כ אם יחזור הדבר לאיתנו וכאן אמר משה לפרעה למתי אעתיר, למען תדע כדי שיסור ממנו המכה והלא אין זו רבותא. והגם שיש לומר כיון שקבע לו זמן וזהו חידושו אבל מ"מ יותר היל"ל זה באזהרה ואפשר לומר עפימ"ש בישועת יעקב סי' תרפ"ב לפ' הפ' אל תירא אברם אנכי מגן לך הכוונה בזה כי אמרו חז"ל שאם עושין לאדם נס מנכין לו מזכיותיו דכתיב קטנתי מכל החסדים וגו' אמנם כשהנס מפורסים עד שהכל יודעים שמאת ד' הי' זאת ועי"ז נתקדש שמו ית' בעולם א"כ לעומת זה שמנוכה לו מזכיותיו נוסף לו זכות חדש מה שע"י נתקדש שמו בעולם. וז"ש אל תירא אברם מכח לכיון זכיות שהרי הכל יודעין שאנכי מגן לך ונתקדש שמו ע"כ שכרך הרבה מאוד ומזה מוכיח שם כדעת הרמ"א שם שאם שכח לומר על הנסים בברכת המזון יאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים עייש"ה ולפי"ז ית' דהנה כשאמר משה התפאר עלי ופירש רש"י משתבח לומר אני גדול ממך וא"כ בזה שקבע משה עת למתי אעתיר וגו' להכרית הצפרדעים הנס הוא למשה ומשתבח בזה שאין דבר גדול שלא יוכל לעשותו כפירש רש"י וא"כ התפלל משה שיעשה לו הקב"ה נס ומנכין לו מזכיותיו ובפרט מה צורך הי' לקבוע לו זמן הא ממילא תסור המכה דהא לא באה רק לזמן בציווי הקב"ה, וא"כ הגבלת זמן שיסור המכה הוא כמו נס למשה ומנכין לו מזכיותיו וע"ז אמר למען תדע וגו' דהא יתרבה קידוש שמו ית' וניתוסף לו זכות חדש מה שיתקדש שם שמים בעולם. במסורה ג' פעמים פדות, ושמתי פדות בין עמי ובין עמך, פדות שלח לעמו, והרבה עמו פדות. יתבאר במה שאמר משה מי אנכי כי אלך אל פרעה ופירש רש"י מה זכו ישראל שיעשה להם נס ויאמר כי אהי' עמך וגו' וזה לך האות וגו' תעבדון את הא' על ההר הזה. ודקדקו המפורשים למאי נפ"מ אם יקבלו התורה על ההר