עצי חיים על התורה סב

אליו היראה והכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד וכו' נשמע מזה דאם לא ימוש מזכרונו אשר השי"ת אתו ועומד עליו ורואה במעשיו לא בא לידי חטא כלל הן במעשיו והן בדיבורו, ועם זה נבין אמרם ז"ל (שבת נ"ו) כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה שנאמר וה' עמו אפשר חטא בא על ידו ושכינה עמו, הכוונה כיון שה' עמו לא ימיש מזכרונו שעומד עליו ורואה במעשיו לא יוכל לבא לידי חטא וז"ש בנוסח ההודאה דחנוכה כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתיך ולהעבירם מעל חוקי רצוניך ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם כבת את ריבם וכו' עפימ"ש הרמב''ם במורה כי השגחה היא סבת הדביקות ומי שהוא דבוק בה' תמיד אז הוא מושגח מאתו ית"ש תמיד ובסור הדביקות יוסר ממנו ההשגחה, וז"ש להשכיחם תורתיך ולהעבירם מעל חוקי רצוניך ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם ר"ל כיון שהשי"ת עמד עליהם וע"כ לא שכחו ולא עברו מברית ד' א' כיון שה' אתם בזה שמרו צעדיהם ונתיבתם מבלי לצאת חוץ מדרך ה' ועי"ז רבת את ריבם כו' כיון שהיו דבוקים בו ית"ש לא סר השגחתו מהם לריב ריבם כיון שהיא סבת הדביקות. וזש"ה ויהי ד' את יוסף ר"ל שהי' דבוק בו תמיד וע"כ הי' איש מצליח כי הי' מושגח מהש"י, וירא אדוניו כי ה' אתו פירש"י ש"ש שגור בפיו ר"ל כיון שה' אתו אין דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו רק כדיבורו במושב המלך מה"מ וע"כ שם שמים שגור בפיו. איננו גדול בבית הזה ממני וגו' ואיך אעשה וגו' וחטאתי לאלקים, ובייט"ל מדקדק דפתח בכד וסיים בחביות שפתח הן אדוני וגו' איננו גדול וגו' משמע יראת אדוניו וסיים וחטאתי לאלקים. ונראה עפימ"ש א"ז זצ"ל ביש"מ פ' ויקרא בטעם הקרבנות דהעיקר דע"י הקרבן ישוב החוטא אל לבו מה זה שבשביל שחטאתי ישחט תמורתי בע"ח שלא חטאה ואין עול בכפי' ובודאי אין זה כ"א שצריך להשתעבד הפחות לנכבד ומזה יתעורר ללמוד ק"ו האיך האדם לנגד הקב"ה שאינו אף חנק א' מני אלף אלפים ראוי להשתעבד הפחות ר"ל האדם לשמו הנכבד ממ"ה הקב"ה עכ"ד. ובזה פירשתי (בפ' קרח) מאמרם לא מרובכם מכל העמים וגו' אמר הקב"ה חשקני בכם דאפילו בשעה שאני נותן לכם גדולה אתם ממעטים עצמיכם לפני וכו' ירצה בשעה שאני נותן לכם גדולה למשול על הקטנים מכם עי"ז הדבר בעצמו תקחו לכם דרך המוסר איך האדם מועט לעולם צריך למעט עצמו מלפני השי"ת. וז"ש איננו גדול בבית הזה יאמר אשר השי"ת הגדיל אותו מכל עבדי אדוניו כי הוא נכבד מכל בית אדוניו ע"כ מהראוי שעי"ז ילמוד ק"ו למעט עצמו מלפני השי"ת וח"ו שלא לעשות נגד רצונו יתב"ש ואיך אעשה וגו' וחטאתי לאלקים. ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לא' עי' בייט"ל בשם א"ז הגאוה"ק מו"ה אלעזר ניסן זצוקלה"ה שדקדק וכי רעה קטנה מזה הי' עושה גם הי' לו לומר ואחטא ולא וחטאתי דמשמע לשעבר עיי"ש דבר נחמד. ול"נ עפ"י אמרם ז"ל בקידושין (ד"מ) לעולם יראה אדם את עצמו כאלו חצי' חייב וחצי' זכאי עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע עצמו לכף חוב ראב"ש אומר לפי שהעולם נידון אחר רובו עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חוב עיי"ש יוצא לנו מזה דגם אם רוב מעשיו לטובה ובהשפטו יצא זכאי עכ"ז בעשותו אחת מכל מצות ד' אשר לא תעשינה יוכל לעשות ולגרום רעה גדולה ח"ו לו ולכל העולם לפי שהעולם אחר רובו נידון ואפ"ל שהיא ידעה והודית לדבריו שאסור לעשות כן וחטא הוא אעפי"כ אמרה לו לפי שהאדם אחר רובו נידון ויוסף הוא הצדיק אשר מעולם לא חטא וגם אם יעשה עבירה אחת לא יגיע לו עונש דהא גם לאחר החטא יהי' רוב מעשיו לזכות והי' כמשיב לה ואיך אעשה הרעה הגדולה ר"ל דגם אם