עצי חיים על התורה שנה

אבל מ"מ יודע הוא שאסור אך כיון דעבר ושנה א"כ שכיח הוא להיות חוזר ולא חשיב שינוי מעשה ומשו"ה אין מספיקין בידו לעשות תשובה היינו שהתשובה אין מספיק כיון שחסר ממנו דרכי התשובה ר"ל דלא הוי שינוי מעשה כיון דהוי שינוי החוזר ואע"ג דאין לך דבר שעומד בפני התשובה מ"מ לא מספיק כיון דלא הוי תשובה כראוי דהא חסר שינוי מעשה שאינו חוזר. ויתבאר הכתוב והתברך בלבבו לאמר שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה ר"ל כי יתברך שלא יגיע לו עונש על חטאיו ואף שיחטא מ"מ ישוב ויתכפר על עונו ואמר הכתוב כי אפי' ישוב על חטאיו כדי שיהי' לו שלום היינו שלא יגיע לו עונש ותשובה מיראה נעשה לו כשגגות עכ"ז לא מהני לו התשובה כיון דלא הוי שינוי מעשה שאינו חוזר דהא אדרבה הוא עצמו מתברך בלבו אשר בשרירות לבו ילך ולכן אמר הכתוב למען ספות הרוה את הצמאה כפרש"י שיתוסף לו על השגגות המזיד שיצרפם הכל כאחד כי בזה שיאמר אחטא ואשוב לא מהני התשובה למפרע על העונות שכבר שב עליהם ונעשה עליהם כשגגות דהא איגלאי מילתא למפרע דהתשובה שכבר עשה לא הוי ע"י תשובה של שינוי מעשה שאינו שכיח להיות חוזר וא"כ ניתוסף לו על מה שכבר נחשב עליהם כשוגג להיות שוב כמזיד ולכן לא יאבה ה' סלוח לו על העבירות שכבר נחשבו כשגגות משום דלא הוי מדרכי התשובה ע"י שינוי מעשה שאינו חוזר, אמנם התשובה המעולה כמ"ש הרמב"ם שם ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא שנאמר ולא נאמר עוד א' למעשה ידינו היינו שלא יהא שכיח להיות חוזר ובזה לא נאמר עוד א' למעשה ידינו היינו כי יהי' שינוי מעשה וכאלו לא הי' מעשה ידינו כיון שהי' שינוי המעשה שאינו חוזר וזה הוא דרכי התשובה ע"י שינוי מעשה ושינוי השם שאינו חוזר. ו י ל ך בן מאה ועשרים שנים היום לא אוכל עוד לצאת ולבא וגו' ופרש"י היום מלאו ימי ושנותי לצאת ולבא בדברי תורה י"ל עפ"ד הפנים יפות דאמרי' בפ"ק דברכות איכא סבי בבבל למען ירבו ימיכם על האדמה כתיב אבל כיון שאמר לו השי"ת לא תעבור את הירדן הזה ע"כ אמר היום מלאו ימי ושנותי עכ"ד ויש להוסיף על דבריו דהנה בגמ' שם אמרי' כיון דחזו דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו ע"ש, וי"ל בזה דהיינו שאמר הכתוב אורך ימים בימינה דע"י התורה יש אורך ימים ואפי' בחו"ל משום דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא, ולפ"ז י"ל דה"נ אלו הי' משה יכול עוד ללמוד תורה הי' מאריך ימים אע"ג שלא הכניס לא"י אבל כיון שלא הי' יכול עוד לצאת ולבוא בדברי תורה ונסתרו ממנו מעיינות החכמה משו"ה מלאו ימיו, וזש"ה בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שמלאו היום ימיו ואמר עוד דמשו"ה מלאו ימיו משום שלא אוכל עוד לצאת ולבא בדברי תונה. ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי וגו' ובגמ' גיטין דף נ"ט במשנה אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי וכו' ובגמ' מנה"מ אמר רב מתנה דאמר קרא ויתנה אל הכהנים בני לוי אטו אנן לא ידעינן דכהנים בני לוי אלא כהן ברישא והדר לוי וכו' א"ל אביי לרב יוסף מפני דרכי שלום דאו' הוא וכו' אלא אמר אביי שאם בא לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול הימנו אינו רשאי כי היכי דלא אתו לאנצויי ויל"ד מנ"ל דאי לאו משום שלום הי' מותר לחלוק כבוד לרבו בדבר דילפינן מקרא דכהן קודם ללוי ואין לומר משום דכבוד רבו גדול מכתר כהונה דא"כ באמת אמאי נדחה מפני דרכי שלום ואפשר י"ל עפ''ד התוס' ב"מ דף ל' דעשה דמצורע דחי לאו ועשה דשלוח הקן אי לאו יתורא דשלח תשלח משום דעשה דמצורע חמיר דגדול כח השלום ע"ש, ולפ"ז י"ל דלכאורה הי' ראוי להקדים לת"ח יותר מכהן ע"ה ואע"ג דכהן ראוי להקדימו כדמוכח מקרא מ"מ לפ"מ דאמרי' בשבועות דף ל' ר"י הוי ידע לי' סהדותא למר זוטרא אתו לקמי' דאמימר אותבינהו לכולהו א"ל ר"א והאמר עולא מחלוקת בב"ד אבל בעדים דברי הכל בעמידה א"ל האי עשה והאי עשה